סגולות מהתורה לבריאות
18.06.20 / 11:39
שמירה על הבריאות היא אחד הדברים שכל אדם מצווה עליהם. "נפש בריאה בגוף בריא" אומרת האמרה, ולא בכדי. ההלכה היהודית לא רק שמאיצה בכל יהודי מאמין לשמור בכל דרך אפשרית על הבריאות, אלא שהשמירה על הבריאות היא אפילו מצווה. בעניין הזה, הדת היהודית הביאה בעבר חידוש גדול מאד, בעיקר כאשר העולם כולו, כולל גם עמי אירופה שנכון להיום נחשבים למתקדמים, לא הבינו את החשיבות של היגיינה ולא קישרו בין שמירה על הניקיון הסביבתי בכלל ועל הניקיון של הגוף בפרט, לבין השמירה על הבריאות.
מה שלקח לעולם כולו מאות שנים ללמוד, היה ידוע זה מכבר לחכמי ההלכה היהודית. מה הקשר בין ניקיון לבריאות? כיצד יכולה נטילת ידיים לסייע בשמירה על הבריאות? אילו אמצעים נוספים מסייעים ליהודי המאמין לשפר את בריאותו שלו ואת בריאותם של הסובבים אותו? בשורות הבאות נצביע על הקשר ההדוק בין הניקיון לבריאות ונראה כיצד קיבעה היהדות את הקשר בין הניקיון לבין הבריאות.
ניקיון, בריאות והקשר ביניהם
כל מי שלומד מעט היסטוריה, יודע שרק במאה התשע עשרה הבין העולם המודרני את הקשר בין הניקיון לבין הבריאות. עד אז לא זיהו אנשים, כולל גם המשכילים שבהם, את הקשר בין השתיים. ואולם מהרגע שהקשר הזה הוכח, חלה התקדמות מרשימה בתחום, שהיא מצידה תרמה לגידול המהיר של האוכלוסייה בעולם במהלך המאה התשע עשרה וביתר שאת במאה העשרים. רחיצת ידיים ורחיצת הגוף, כמו גם כל הנושא של שמירה על הניקיון של המזון מצד אחד ושל הניקיון הסביבתי מצד שני, שיפרו את תנאי החיים ואיתה גם את תוחלת החיים. ואולם מה שהבינו האירופאים רק לפני קצת יותר ממאתיים שנים, היה ידוע לחכמי ההלכה אלפי שנים קודם. ההלכה היהודית מלאה בדוגמאות של מעשים, שכל אחד מהם בנפרד וכולם כאחר מצביעים על ההבנה של הרבנים כבר בזמן הקדום, שניקיון הוא הריאות.
נטילת ידיים ובריאות
נטילת ידיים לפי ההלכה היא פעולה שכל מאמין חייב לעשות אותה לפני שהוא ניגש לאכילת הארוחה שלו. ההלכה בכל הקשור לנטילת ידיים היא ברורה, ועוסקת הן באופן נטילת הידיים מצד אחד והן הברכות שיש לומר בעת נטילת הידיים. הברכון הן בקשת הרשות מהקדוש ברוך הוא להתחיל את הארוחה. בעבר הרחוק התמקדו היהודים בנטילה כשלעצמה. עם השנים קנתה לה שביתה ההבנה שהנטילה היא פעולה שיש לה מעלה בריאותית גדולה. ככל שעובר הזמן, הולכת ומתבררת ההבנה של החכמה הגדולה המלווה את היהודים מקדמת דנא. פעולות פשוטות כגון נטילת ידיים, הפרדה בין חלב לבשר והכנת המזון על פי המצוות, תרמו לבריאותם של היהודים גם בזמנים שבהם השתוללו מגפות במקומות שונים בעולם. לעיתים, העובדה שהיהודים לא נפגעו הביאה עליהם פורענויות אחרות, כיון שהגויים לא יכלו להאמין בקשר שבין פעולות יומיומיות שכל יהודי עושה לבין הבריאות.
אמצעים נוספים לשמירה על הבריאות
מעבר לנושא ההיגיינה ומעבר לטיפולים התרופתיים, בין אם באמצעות הרפואה המודרנית ובין אם באמצעות הרפואה הבלתי קונבנציונאלית, מייחסת הדת היהודית גם חשיבות לאמירות ברכות. אחת הסגולות הבדוקות להבראה הינה אמירת תהילים על החולה. שכן ידוע שלפעולה הזאת יש השפעה חיובית על החולה עצמו ועל המברך. ואולם אמירת תהילים לא באה רק לרפא אחרי שהמחלה כבר הגיעה, אלא היא יכולה גם להגן. אמירת תהילים להגנה ושמירה מפני מחלות יש בה סגולה לשמירה על הבריאות ומניעת האפשרות מכל מחלה להתגנב לגופם של המאמינים. ברכה והיגיינה הם שני המרכיבים של הסוד ששמר על בריאותם של יהודים מאז ומעולם.
