עמרי קושמרו ג'וניור תושב עזר חוגג אליפות

מי שחשב שעמרי קושמרו חוגג בימים אלה אליפות, שיחשוב שוב, בדרך כלל חגיגות אליפות מהכדורגל והכדורסל משולבות באיים אקזוטים, מסיבות והרבה אלכוהול, בכדוריד זה קצת פחות זוהר כנראה. את קושמרו מצאנו בחדר הכושר, בין אימון הנבחרת לבין אימון ילדים באשדוד. בקיצור, איש עבודה.

קושמרו בן ה- 24 מגיע מבית של ספורט, הוא גדל לצד אביו עופר קושמרו יו"ר הפועל אשדוד והמייסד של הקבוצה, איש ספורט מוכר בעיר. הוא גר במושב עזר במועצה האזורית באר טוביה.

כנראה שאהבת המשחק והספורט עוברת בגנים. בהיותו ילד, ניסה כל ספורט אפשרי מלבד הכדוריד. טניס, קפוארה, כדורגל, כדורסל, ג'ודו, ולא ממש נתפס בחיידק. עד שהגיע לכדוריד.

בכדוריד עמרי מצא את עצמו. ומשם נסק קדימה את נבחרת ישראל אליפות ההיסטורית, בזכות ולא בחסד. 

זאת ועוד, עמרי משמש כמאמן כושר של ילדי הכדורסל של המועצה, ומנהל את פרוייקט "זוזו" לילדי כיתות ה'-ו' באשדוד.

אני מבין שאתה לא בחגיגות? אבא נסע לגרמניה ואתה נשארת בארץ, אין איזה בונוס על האליפות?

"אתה רואה מה זה, אני כבר עמוק בהכנות של הנבחרת, חדר כושר, אימונים, יש לנו משימות, יהיה לי גם זמן לנוח, אני גם לא רגיל לנוח יותר מידי".

קח אותנו אחורה בזמן, לקיץ, לתחילת העונה, הרגשת שיש משהו אחר בקבוצה הזו, משהו שיכול ללכת עד הסוף?

"לא יודע אם ללכת עד הסוף, אבל כן הרגשנו שיש לנו קבוצה בריאה, שחקנים שמשחקים כמה שנים ביחד ויש שילוב טוב, ידענו שאנחנו קבוצה טובה והדברים תלויים בנו, אין איזה רגע שאמרתי שאנחנו מעל הליגה, אבל הרגשתי שאנחנו שם לגמרי".

הרבה מחמאות נתנו לכם על החיבור, על חדר ההלבשה הבריא, גם אתה הרגשת כך?

"ללא ספק, זה בדיוק העניין וזה לא בתור קלישאה, כי תמיד קבוצות מצליחות אומרות, שיש חדר הלבשה בריא והם כמו משפחה, אבל אצלנו זה באמת היה ככה, חלק מהשחקנים נמצאים כמה שנים באגודה ומכירים את המסורת, את הדרך שהקבוצה עברה, אפילו שחקני הנוער שהגיעו בעיקר בכדי להשלים סגל קיבלו את ההרגשה הכי טובה שהם חלק מהמשפחה".

מה לגבייך באופן אישי, הרגשת שעשית קפיצת מדרגה העונה?

"אני חושב שכן, אמנם היו כמה פציעות שקצת פגעו בי בחלק מהעונה וסבלנו מזה כולנו כקבוצה, אבל הרגשתי שעשיתי את קפיצת המדרגה, שסומכים עליי, לראיה גם המעמד שלי בנבחרת".

איך זה לעבוד עם אולג בוטנקו (המאמן)? ספר קצת דברים מבפנים?

"אני חושב שהדבר הכי גדול אצלו זה שהוא מאד אמיתי איתנו, תמיד ישר, יודע מאד לווסת את המקצועי והאישי. הדרישות המקצועיות שלו מאד ברורות, הוא יודע מה הוא רוצה לראות מאיתנו ויודע גם לתת לנו בראש שצריך והוא עשה את לא מעט".

זה נראה שהוא כמעט לא מחייך, מאד סגור, מעין רס"ר כזה. 

"הוא מאמן כדוריד, לא חושב שהוא אמר להיות מצחיק, אני נהנתי לעבוד איתו וכולם, הוא היה שחקן במעמדים הכי גדולים הוא מכיר את הנפש של השחקן, אני חושב שהערך המוסף זה השילוב שלו (אולג) עם עוזר המאמן (עודד), הם היו מעין השוטר הטוב והשוטר הרע, אצל עודד יכולת לבוא, לדבר, לפרוק גם שיחות של שעה וזה עבד".

בטח שואלים אותך הרבה, אבל איך זה לשחק לצד אבא שהוא יו"ר הקבוצה והמייסד שלה?

"זה לא תמיד פשוט, אבל אני הכי מפרגן לו בעולם, האליפות הזו הכי מגיעה לו מכולם, הוא תמיד קשוח איתי, בבית הוא  עוד מאמן, הערות, מכסח אותי ממש, כמעט אף פעם לא מחמיא לי, אבל אני יודע שזו הדרך שלו לדחוף אותי קדימה וזה מגיע נטו מתוך האהבה שלו אליי".

בארוחות שישי נגיד, אין איזה הערות? מדברים על כדוריד?

"בדרך כלל זה בעיקר ביקורת, הוא נכנס בי חופשי, אבל אני אוהב את זה מאד. אבא שלי הוא מאד טוטאלי ומאד ערכי, וכך גם הוא חינך אותי, באולם בזמן אימונים או משחקים, אם אני קורא לו אבא, הוא פשוט לא עונה, הוא מסתובב רק שאני קורא לו עופר".

לא פשוט.

"בתור ילד זה היה יותר מורכב, עם הזמן התרגלתי, היחסים בינינו הם הרבה מעבר לאבא ובן או שחקן ומנהל, אבל יודעים למצוא את האיזונים".

הבנתי שניסית לא מעט סוגי ספורט, עד שהתחברת לכדוריד, מה מצאת בכדוריד?

"בגיל 12 הגעתי לכדוריד, אחרי שבאמת כמעט ניסיתי כל סוג של ספורט. הבית שלנו הוא בית ספורטיבי וכך חונכתי, בכדוריד התאהבתי ומאז אני שם, כבר 12 שנה".

ומה עכשיו? מה היעד שלך קדימה? שאיפות?

"קודם כל יש נבחרת, והמאמן לי אולג לא עושה לי שום הנחות, אני צריך כל אימון להוכיח שאני ראוי למקום שאני נמצא בו, אני כבר בן 24 וברור שאני צריך לחשוב קדימה, גם כלכלית וגם מקצועית".

קשה להתפרנס היום רק מכדוריד?

"לא קשה, בלתי אפשרי, אם אתה רוצה להקים משפחה ולהיות שחקן מקצועי שעושה רק את זה בארץ זה קשה, לצערי".

נראה אותך באשדוד גם בעונה הבאה?

"אני רוצה להאמין שכן, ברור שזו השאיפה והרצון, אבל צריך לשבת ולסגור דברים".

אם אתה רוצה, אני מכיר את היו"ר, נראה לי שגם אתה.

"אתה צוחק, אבל אבא שלי לא מסכים לשבת איתי, הוא אף פעם לא ישב איתי, הוא לא מוכן, רוצה שהכל יהיה נקי בלי שמישהו יגיד משהו, אני בטוח שיהיה בסדר, אני באגודה הזו מגיל 12".