15 נשים יהודיות נותרו עדיין בשבי "להיות אישה בשבי החמאס זו סכנה יום יומית"
אלדה נתנאל
27.12.23 / 11:57
להאזנה לתוכן:
תגים:
הנשים בשבי החמאס
15 נשים עדין מוחזקות בשבי החמאס ברצועת עזה בין החטופות: תצפיתניות מנחל עוז, נשים מבוגרות מקיבוצי העוטף, צעירות שבאו לבלות במסיבת הנובה ברעים. מעל ל82 יום בשבי ולא ידוע מה עולה בגורלן.
"לאישה בשבי קיימות סכנות איומות, מעבר לפגיעה המנטלית שאיתה תצטרך להתמודד בהמשך החיים – ההתעללות הפיזית והסכנה מפגיעה מינית הן קריטיות ברגעים אלו. אני לא רוצה להיכנס לתיאורים גרפיים קשים – אבל זה ברור שלנשים איום השבי הוא שונה משל גברים" אמרה ירדן גונן אחותה של רומי שנמצאת בשבי
עדויות מטלטות נשמעות בימים האחרונים אודות התנאים בשבי מהנשים ששוחררו במסגרת עסקת השחרור
15 נשים עדיין מוחזקות בעזה, בני משפחתן דואוגים להן ממש. עדותה של ירדן רומן גת, ששוחררה משבי חמאס אחרי 54 ימים, בריאיון לתוכנית "60 דקות" של רשת CBS האמריקנית, הבהירה פעם נוספת את הסכנה הממשית למצב החטופים בכלל - והנשים המוחזקות בשבי חמאס בפרט.
"הם יכלו לעשות לי מה שרצו"; "אין לך יכולת להתנגד", "החוטפים ראו בי שלל", "הפחד להיאנס לא יצא לי מהראש".
הנשים שנותרו בשבי החמאס הן :
רומי גונן (23), עדן ירושלמי (24), לירי אלבג (18), דניאלה גלבוע (19) קרינה ארייב (19) נועה ארגמני (26), אמילי דמארי (27), ארבל יהוד (28), אגם ברגר (19) נעמה לוי (19), עמית בוסקילה (28), , דורון שטיינברכר (30) שירי ביבס (32), כרמל גת (39).
בנוסף, ארבע נשים נחטפו ונרצחו בשבי, וגופותיהן עדיין מוחזקות בעזה: מיה גורן ז"ל, שני לוק ז"ל, ענבר הימן ז"ל ועפרה קידר ז"ל.
המשפחות של החטופות נאבקות להחזרתן
ימית אשכנזי, אחותה של דורון שטיינברכר מכפר עזה, הביעה את דאגתה לאחותה במסיבת עיתונאים שנערכה השבוע תחת הכותרת "הסכנה לנשים בשבי": "אני הופקרתי ב-7 באוקטובר. החטופות הופקרו ב-7 באוקטובר. אני לא אתן שיפקירו אותן שוב. יותר מ-81 יום שאני לא יודעת מה עובר על אחותי. איזה ידיים מזוהמות נוגעות בה? אולי אחותי נאנסת? אולי אחותי נרצחה? אני דורשת ומתחננת, תעצרו את מחול השדים הזה. תחזירו את האהובים שלנו. זה היה צריך לקרות אתמול וזה חייב לקרות מחר".
ירדן גונן, אחותה של רומי בת ה-23 שנחטפה מפסטיבל הנובה ברעים, סיפרה כי עבורה "בכל דקה שעוברת כשהיא שם – הכול הופך למטריד יותר. בתור נשים אנחנו מכירות היטב את התחושה של להרגיש לא בטוחות, גם בסביבה מוכרת. אני לא יכולה לדמיין לעצמי באיזו תחושת חוסר ביטחון הן מתקיימות שם. אנחנו יודעים מעדויות של נשים ששוחררו על הטרדות והתעללויות מיניות שהן עברו – גם חודש לאחר החטיפה. זה מוכיח את המילים של ירדן – 'החשש האמיתי נוכח כל הזמן'".
"לאישה בשבי קיימות סכנות איומות, מעבר לפגיעה המנטלית שאיתה תצטרך להתמודד בהמשך החיים – ההתעללות הפיזית והסכנה מפגיעה מינית הן קריטיות ברגעים אלו. אני לא רוצה להיכנס לתיאורים גרפיים קשים – אבל זה ברור שלנשים איום השבי הוא שונה משל גברים", הוסיפה.
כרמל גת (39, בארי) היא אחותו של אלון, בן זוגה של ירדן רומן גת ששבה הביתה מהשבי והתאחדה עם בתה גפן. בהודעת המשפחה, לצד התמונה המרגשת של החיבוק הראשון של האם ובתה, ביקשו להזכיר שהמאבק טרם נגמר: ״לצד השמחה, אנו נמשיך להיאבק להחזרת כלל החטופים. כרמל גת, גיסתה האהובה של ירדן ואחת הנשים הצעירות האחרונות שנשארו בידי חמאס עדיין מוחזקת בשבי. יש לנו סיבה טובה להאמין שהיא עדיין בחיים, ושאר המשפחה תמשיך להיאבק עבורה עד שהיא תחזור. השיחות עם ירדן ועם שאר החטופים ששבו, מחדדות לנו את ההבנה כי כל יום בו החטופים נמצאים בשבי סכנת חייהם הולכת וגדלה. צריך להחזיר את כולם עכשיו".
הנשים ששוחררו השבי בתביעה נגד הצלב האדום
בסוף השבוע הגישו ארבע חטופות ששוחררו משבי חמאס ובני משפחה של חטופים, שעודם מוחזקים בעזה, תביעה נגד הוועד הבינלאומי של הצלב האדום. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, דורשים התובעים מבית המשפט לפסוק להם פיצוי של 10 מיליון שקל וכן להוציא צו עשה, שיורה לצלב האדום לעדכן את בני משפחות כל החטופים על אודות מצבם ולהעביר להם תרופות.
במרכזה ניצבים סיפוריהם של רז בן עמי, יהודית רענן, נטלי רענן ועמית סוסנה שנחטפו ב־7 באוקטובר וששוחררו משבי חמאס, וכן של אוהד בן עמי ואיתן מור, שעדיין בשבי. עיקר הטענות בבסיס התביעה הן שהצלב האדום אינו ממלא חובותיו לפי המשפט הבינלאומי ובכך גרם וגורם נזק לחטופים. בין היתר נטען כי פעולות הארגון לשחרור החטופים אינן מספקות, כי הוא נוהג באופן מפלה כלפי יהודים וישראלים, כי היה עליו להעביר תרופות לחטופים ומידע למשפחותיהם, וכי אי־התניית המשך פעילותו בצד הפלסטיני במימוש זכותם של החטופים לכל הפחות לביקורים היא מחדל.
בשלב זה לא הוגשו תביעות נגד חמאס, או מי מממניו, אלא רק כלפי המתווך. יש לשאול מהם סיכוייה של תביעה כזו, והאם מטרתה היא פיצוי כספי או מנוף לחץ. מה שברור הוא שיש כמה משוכות לא פשוטות לצלוח.
