פרשת השבוע: אבני הענק המסתוריות
27.11.17 / 09:27
מדוע יעקב מקים מצבה במקום שבו חלם על הסולם? איך דברים שהיו לגיטימיים יוצאים מהאופנה? ומה הקשר לאסטריקס מהקומיקס המפורסם? תשובות אפשריות בפרשת "ויצא"
אין כמעט מישהו שלא מכיר את אסטריקס וחבורתו. הקומיקס שנוצר בתחילת שנות ה-60 מתאר כפר דמיוני בגאליה שעדיין לא נכבש על ידי הרומאים וגיבוריו הם אסטריקס הלוחם הערמומי, אשפיקס הכוהן החכם וכמובן אובליקס, חברו הטוב, גדול המימדים ורב הכוח של אסטריקס, שעובד כחוצב "מנהירים" שאותם הוא זורע מעת לעת בסביבה.
"מנהירים" הם אחת התעלומות הגדולות של הארכיאולוגיה. מדובר באבנים גדולות שנמצאו בכל מיני מקומות, בין השאר בגרמניה ובצרפת, ואשר הוצבו ככל הנראה לפני 5,000 עד 7,000 שנה. עד היום לא ברור כיצד העבירו אותם בני האדם ממקום למקום וגם לא באמת מבינים מדוע. אחת הסברות היא שמדובר בסוג של ביטוי פולחני.
בפרשת השבוע "ויצא", עוזב יעקב אבינו את ביתו ויוצא לחרן, הוא למעשה עושה את המסע ההפוך שעשה סבו אברהם. המטרה שלו היא למצוא אישה להינשא לה מבנות המשפחה – בן משפחת המהגרים שכבר נולד בארץ החדשה והתאקלם בה, נדרש לשוב לארץ המקור ולקחת אישה מוכרת ובעלת אותם המנהגים, אותם מנהגים שאברהם סבו נמלט מהם ודחה אותם.
בדרכו, עוצר יעקב למנוחת לילה וחולם את חלומו המפורסם שבו הוא רואה מלאכים עולים ויורדים בסולם ושומע את קול האל.
יעקב מתעורר משנתו מבוהל ומלא בחרדת קודש: "וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".
אחרי שזיהה יעקב את המקום כבית האל, כמקום שבו האל מופיע ונוכח, הוא מחליט לעשות מעשה: "וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ". יעקב מחליט לסמן את המקום כאתר קדוש באמצעות מצבת אבן.
גם בהמשך הפרשה, כשלבן אבי נשותיו רודף אחריו ומשיג אותו בגלעד, יעקב מקים מצבה בתום עימות שלם, שכולל חיפוש באוהליו אחרי הפסלים שבעזרתם עובד לבן את האל, ומכריז: "עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה", כלומר מצבת האבן נועדה להעיד על הברית שנחתמה.
מצבות אבן היו עניין פולחני נפוץ מאוד אולם בעוד שבימי האבות משתמשים בהם בלי בעיה, מאוחר יותר הן הופכות סמל לעבודה זרה ולא אחת נדרש העם לנתץ אותן: "הוּא הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת הָאֲשֵׁרָה", נכתב בספר מלכים על המלך הושע.
מעניין הוא שבהמשך הפסוק נכתב עליו גם: "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא לוֹ נְחֻשְׁתָּן", כלומר מה שהיה טוב פעם ונחשב אמונה לגיטימית בעבר, אפילו בימי משה, כבר לא מקובל יותר.
זה מה שקורה גם לנשות יעקב, לאה ורחל, כשהן עוזבות את בית אביהן. אם במקום הולדתן הן התנהגו כפי שהיה מקובל על פי כללי המקום, הרי שכשהן עוזבות הן מתנערות מהאלוהים שעובד אביהן. רחל אף מגדילה לעשות וגונבת את הפסלים של אביה. האם היא לקחה אותן עימה, כמו שאומרים המפרשים, כדי למנוע מאביה להמשיך לחטוא או שאולי בעצם היה לה קשה להתנתק מהמנהגים של אביה שעליהם גדלה והתחנכה, שהיו לגיטימיים כל עוד הייתה בביתו ועכשיו בארצה החדשה עליה להתכחש להם?
