הפרעות בתקשורת במכללה האקדמית אחוה - המהפך והבשורה לתושבי הדרום

במקביל, צעירים רבים מחפשים ללמוד מקצוע שיש בו גם פרנסה וגם מהות ואתגר משמעותי. לאחר מאבקים קשים, נראה האור בקצה המנהרה - המכללה האקדמית אחוה, בהובלתה של פרופסור שוש ארד, הרימו את הכפפה ופותחים תכנית לימודים לתואר ראשון שתכשיר עשרות מטפלים חדשים מהאזור בתחום הפרא רפואי וקלינאי תקשורת, מה שעשוי להביא מזור למאות ואלפי הורים חסרי האונים ומשמעות לעתיד לצעירים רבים.

פרופסור שוש ארד, נשיאת המכללה האקדמית אחוה, מספרת לנו על כל מה שרצינו לדעת ולא היה לנו את מי לשאול.

כשצעירים רבים באזור שואלים את עצמם מה ללמוד ובאותה נשימה מבקשים לעשות משהו מהותי, שיש בו גם פרנסה אך גם שליחות, כדאי שיתעניינו ברצינות בלימודים לתואר בהפרעות בתקשורת (המכשיר קלינאי תקשורת).

קלינאי תקשורת יכולים לשנות חיים שלמים של ילד ולהצעיד אותו מערפל אל האור, מנקודת התחלה בעייתית למקפצה לחיים ולהשתלבות איכותית בחברה. כאנשי מקצוע הם יכולים לקחת ילד מבולבל, חסר ביטחון שהמבוגרים והחברים לא מבינים אותו ולתת לו כלים להיות כאחד הילדים ואף יותר.

הבעיה היא שאין כמעט אנשי מקצוע כאלו באזור הדרום. ילדים עד גיל 5, הנזקקים לטיפול בהפרעות תקשורת, נאלצים להמתין בתור למעלה מחצי שנה לתחילת הטיפול .

לא עוד! המכללה האקדמית אחוה פותחת מסלול בלעדי בדרום ללימודי תואר ראשון בהפרעות בתקשורת, ותכשיר סטודנטים שיספקו מענה גם בפריפריה.

שיעור המטפלים הפרא־רפואיים באוכלוסייה בדרום הוא הנמוך ביותר בארץ

דו"ח מבקר המדינה מחודש מאי האחרון התריע על כך ששיעור המטפלים הפרא־רפואיים באוכלוסייה בדרום הארץ הוא הנמוך ביותר לעומת שאר אזורי הארץ, וכי משרד הבריאות לא קבע תקנים למספר העובדים הפרא־רפואיים הנדרשים בארץ על פי מקצועותיהם.

עוד קבע מבקר המדינה בדו"ח כי, חרף המחסור החמור בכוח אדם לא קודמה פתיחתן של תכניות לימוד לקלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, וגם לא מומש תקציב ייעודי של 20 מיליון שקל שהקצתה הממשלה לצורך עידוד תעסוקת סטודנטים בדואים במקצועות פרא־רפואיים בדרום הארץ.

המחסור המשווע במטפלים פרא־רפואיים וקלינאי תקשורת באזור הדרום, פוגע ביכולת להעניק לילדים מענה מיידי שכל כך קריטי בשלבים הראשונים להתפתחותו, מה שגם מאלץ הורים רבים לנסוע למרכז הארץ, בכדי לזכות בשירותי אבחון וטיפול התפתחותי עבור ילדיהם.

"הבן שלי בן שנתיים וחצי עם הפרעה קשה בדיבור. את הבעיה זיהינו כבר בגיל שנה וחצי, אך לקח לנו חצי שנה לקבל תור לאבחון", מספרת נועה, תושבת מ.א לכיש. "עכשיו אנחנו ממתינים כבר חצי שנה בתור עבור קלינאית דרך הקופה. אין לנו אפשרות לממן מטפלים פרטיים והקופה משתתפת רק בסכום חלקי. המענה היחיד שקיבלנו הוא ללכת למכונים במרכז".

אלדה נתנאל נפגשה עם פרופ' שוש ארד, נשיאת המכללה האקדמית אחוה, שמובילה הקמת אשכול לימודים לתחום הפרא-רפואיים וקלינאי התקשורת.

מדוע עד כה לא נלמדו מקצועות פרא-רפואיים באזורינו?

"לפני מספר שנים הסתבר על-ידי משרד הבריאות שיש ביקוש למספר מקצועות פרא-רפואיים, כגון הפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיים קליניים רגישי תרבות במגזר הערבי. באותו הזמן הייתה פניה למספר מכללות, וביניהן המכללה האקדמית אחוה, אשר הרימה את הכפפה לפתיחת מסלול הלימודים. אולם האישור מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) התעכב ".

ממה נבע העיכוב?

"העיכוב נבע מהתפיסה שיש מספיק קלינאי תקשורת ומסלול לימודים באזור המרכז, ומי שרוצה יפנה לאותם מוסדות לימוד. בנוסף, באגודת קלינאי התקשורת חששו כי הוספת מסלולים במוסדות נוספים, תגרום להצפת השוק בבוגרים מאוכזבים מכך שלא מצאו עבודה ומחסור במקומות התמחות".

מה שינה את ההחלטה לפתיחת המסלול?

"היו מספר אנשים שהחליטו להוביל שינוי והבינו שיש בעיה גדולה, בין האנשים שתמכו בשינוי היו  ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אלי אללוף ושר החינוך נפתלי בנט, אשר הבינו שיש חוסר מאוד גדול בדרום שצריך לתת לו מענה. כשפנו למכללת אחוה, התייחסנו לכל הנושא ברצינות רבה ומיד הקמנו צוות מקצועי ביותר, המטפל בבניית התכנית בהיבטים השונים, בהם מרצים, פרופסורים ורופאים מומחים בתחומם".

מדוע בשנים האחרונות עולה הביקוש לטיפול בתחום מקצועות הפרא-רפואיים?

"הכול עניין של מודעות. הפרעות בתקשורת מופיעות כתוצאה מגורמים פסיכולוגיים ופיזיים התפתחותיים. למשל, הפרעות בדיבור יכולות לנבוע מחרשות חלקית או מלאה, בעיות בתקשורת אופייניות לאלה המצויים על הרצף האוטיסטי, ויש גם מצבים פחות חמורים הדורשים טיפול. פעם לא היו מקומות לאבחן את הבעיה, בדיוק כמו שלא ידעו מה זה הפרעות קשב וריכוז, והיום את יכולה לראות שרבים מהאנשים המבוגרים בעצם סובלים מזה.

"בנוסף, על כל בעיה היינו פונים לאבחון פנימי ראשוני אצל רופא המשפחה, אולם עם גידול האוכלוסייה והגברת המודעות, נוצר לחץ על תחום הרפואה, כך שרבים מהמקצועות הפרא-רפואיים, יכולים לסייע לרופאים לתת מענה וטיפול.

"בראייה שלי, כדי שהמערכת הרפואית תהיה יעילה, יש לצרף כמה שיותר מסלולי לימודים פרא-רפואיים ולהכשיר סטודנטים למקצועות מבוקשים באזור הדרום".

בשורה פורצת דרך

פרופ’ שוש ארד מילאה שורת תפקידים בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה, במקביל לעבודת המחקר שלה. ב-2016 מונתה לנשיאת המכללה האקדמית אחוה שבה היא מקדמת שורת תכניות לימודים ייחודיות. לאחרונה נבחרה לאחת מ-13 נשים פורצות דרך במדע על-ידי מכון דויסון לחינוך מדעי.

כיום ממשיכה פרופ' ארד בהובלה והקמת אשכול לימודים בתחום הרפואה הכולל הפרעות בתקשורת, סיעוד, פסיכולוגיה קלינית רגישת-תרבות וסוציולוגיה של הרפואה. וכן, נושאים כמו רפואת חירום (פארמדיק) ומעבדנות רפואית". בנושא זה פרופ' ארד למעשה לוקחת על עצמה להרים דגל חשוב מאוד שיסייע למאות אלפי תושבים בדרום הארץ הסובלים כיום ממצוקה קשה במציאת מטפלים.

"המעשה הכי ציוני שעשיתי "

"הבשורה הגדולה בעיניי היא שיקום פה מרכז פרא-רפואי רב תרבותי. המטרה היא לספק מענה לספקטרום רחב, כגון בעיות לילדים שאינם דוברי עברית, עזרה למשפחות מעוטות יכולת ועוד. הסיבה שמשרד הבריאות פתח את התוכנית והחריג אותה, היא בעיקר בגלל העניין התרבותי, אני לוקחת את זה מאוד ברצינות ואני חושבת  שזה המעשה הכי ציוני שעשיתי. יש כאן צרכים של אזור שלם, גם לדרום מגיע".

החזון  

"אני חושבת שהיכולת של מכללה להשפיע על אזורה, זה הבחירה הנכונה של הנושאים אותם היא מלמדת. אני באמת מאמינה שנושא פרא-רפואי והתרומה שלו לקהילה היא אדירה. הסטודנטים, בוגרי המסלול שיסיימו בהצלחה, הם שיגרמו למכללה האקדמית אחוה להיות מגדלור סביבתי והם אשר יקדמו את האזור על כל היבטיו".

לתוכנית הלימודים להפרעות בתקשורת לחצו כאן