תושבי שער הנגב מתריעים מפני מצב הכבישים: "לא מוכנים לחכות להרוג הבא"

המועצה האזורית שער הנגב שבעוטף עזה זוכה, ובצדק, לתמיכה ולחיבוק ממלכתי בימים של הסלמה ביטחונית במאבק המתנהל מול תנועת חמאס ברצועה. תמיכה דומה מבקשים תושבי שער הנגב וילדיהם לקבל גם במאבק שהם מנהלים נגד תאונות הדרכים והקטל בכבישים.

אחד ממוקדי המאבק הוא הדרישה להסדרת הכניסות לקריית החינוך שער הנגב, שבשעריה באים מדי יום ביומו כ־2,200 תלמידי מערכת החינוך של שער הנגב, כ־6,000 סטודנטים של מכללת ספיר וכ־1,000 עובדים בשני המוסדות.

דרישת התושבים להציב במקום רמזורים או כיכרות כנהוג בקריות חינוך אחרות, נענתה עד עתה בשלילה מצד משרד התחבורה. הנימוק הרשמי הוא שעדיין לא אירעו די תאונות קטלניות המצדיקות הצבת רמזור.

נירה שפק (51) מכפר עזה, אל"מ במילואים בפיקוד העורף, נשואה ואם לתלמיד העולה לכיתה י"א, היא דוברת מטה המאבק להסדרת התנועה בשער הנגב. המטה הוקם על ידי פורום ההורים היישובי, והצטרפו אליו אגודת הסטודנטים של ספיר ותושבי המועצה.

אחת הדרישות העיקריות של המטה היא הצבת רמזור בצומת הכניסה לקיבוץ גבים ולקריית החינוך שער הנגב בכביש 34, כביש סואן המחבר בין באר שבע לאשקלון דרך נתיבות.

"המצב בשטח כיום מחייב אותנו לשחק ברולטת כביש", אומרת שפק, "ואנחנו ממש לא מתכוונים לעשות את זה. אין בצומת גבים שום הסדרה של התנועה, והלחץ בכביש הוא גדול מאוד.

"אם אתה בא מכיוון צומת שער הנגב, כפי שכל האוטובוסים וכלי הרכב הפרטיים עושים, ורוצה להיכנס לקריית החינוך, אתה עומד במפרץ ומנסה למצוא את הזמן הנכון לפנות שמאלה, וזה ממש משחק רולטה עם הערכת הזמן והמזל כדי לא להיפגע מהרכב הבא מולך.

"אם אתה יוצא מהקריה ורוצה לפנות לכיוון באר שבע, אתה שוב צריך לפנות שמאלה ולהעריך את מהירות התנועה בשני הכיוונים. כיוון שמרווחי הזמן המאפשרים להיכנס ולצאת הם קצובים, בהחלט יכול להיות שהנהג הרוצה להיכנס יתחיל לנסוע באותו זמן עם הנהג הרוצה לצאת, ואז ההתנגשות ביניהם היא בלתי נמנעת.

"גם אם אתה פונה ימינה לכיוון צומת שער הנגב קשה להשתלב בתנועה בגלישה, כי מדובר בכביש שנוסעים בו ממש מהר, וקשה למצוא את הזמן הנכון. לנהגים בישראל אין סבלנות לאפשר לאחרים לעבור, והם עושים זאת רק כשיש רמזור המחייב אותם לעצור באור אדום".

יש לכם עדויות לתאונות שקרו בצומת?

"כן. יש בקיבוץ גבים פרמדיק שאשתו נהרגה בתאונת דרכים בצומת סמוך, ולדבריו הוא מגיע דרך מד"א לעשרות תאונות בצומת גבים ובסביבה. אנחנו אוספים עכשיו עדויות מתושבי המועצה, ונעלה אותן לדף הפייסבוק של המטה.

"אני עצמי הייתי עדה לשתי תאונות כשהייתי עם הבן שלי ברכב הפרטי בצומת גבים. זה היה ב־2015. ממש עצמתי עיניים וצרחתי כשזה קרה. זה שלא היו נפגעים בנפש אלא רק ברכוש היה מזל של הנהגים. עוד באותו יום כתבתי מכתב לאלון שוסטר, ראש המועצה, כדי שנמנע את התאונות הבאות, העלולות להיגמר רע יותר".

חברי מטה המאבק העלו דף בפייסבוק בשם 'מחאת הצמתים', ובו מתוארות מספר תאונות שאירעו בצומת גבים, ונשמע קולם של עובדים וילדים מקריית החינוך, המבקשים להגיע ללימודים בבטחה.

נוסף על כך נפתחה עצומה תחת הכותרת 'יש לנו צבע אדום, לא רוצים כביש אדום', המופנית לשר התחבורה ישראל כץ ולמנכ"ל חברת נתיבי ישראל ניסים פרץ, בדרישה להקמת רמזור בצומת גבים והקמת כיכר בצומת ספירים, הכניסה השנייה למכללת ספיר דרך כביש 232. יעד העצומה הוא 2,500 חותמים, ושפק מזמינה את חברי הקיבוצים מכל הארץ להצטרף לכאלפיים איש שכבר חתמו עליה.

סופרים רק נפגעים

לאחר שפנה מטה המאבק לכל חברי הכנסת ולשרים הרלוונטיים, הוא זכה לתמיכה של חברי הכנסת חיים ילין, איתן כבל ומירב בן־ארי. ביוזמת ח"כ ילין וחברי כנסת נוספים, כינס לאחרונה ח"כ איתן כבל, בתקופת פגרת הכנסת, את ועדת הכלכלה של הכנסת - שהוא עומד בראשה - לדון בהצבת רמזורים בצמתים בנגב, במסגרת המאבק בקטל בדרכים.

ח"כ ילין העלה בדיון את הדרישה להסדרת הצמתים בכניסה לקריית החינוך שער הנגב ולמכללת ספיר, ואמר שצריך להפסיק עם התפיסה של טיפול בכבישים רק לאחר שמתרחשות תאונות ואנשים משלמים בחייהם, ולהתחיל לטפל במוקדים אלו כדי למנוע את התאונה הבאה.

הוא הוסיף כי בכל בוקר מגיעים כ־10,000 איש לקריית החינוך שער הנגב ולמכללת ספיר, והעומס בצומת גבים הוא בלתי נסבל. להפתעת אלון שוסטר ונירה שפק, שהשתתפו בדיון, אמרה נציגת משרד התחבורה מיטל קמינר כי לא דווח למשרד על תאונות שאירעו בשנים האחרונות בצומת גבים ובצומת ספירים, ולכן אין הם עומדים בקריטריונים של מוקד סיכון.

הקריטריון של המשרד הוא שמונה תאונות בשלוש השנים האחרונות. קמינר הוסיפה כי חלוקת התקציב חייבת להיות שוויונית ולפי הקריטריונים. "אני יכולה להמליץ לבחון את הנושא מחדש, אבל לא אוכל לחזור עם תשובה חיובית", אמרה בתגובה לבקשת הח"כים והתושבים.

בשער הנגב מנהלים רישום של תאונות הדרכים שאירעו בכל הצמתים מ־2014 עד 2017 על בסיס תאונות שטופלו על ידי המשטרה, ולא על כאלו שהסתיימו בהחלפת פרטים בין נהגים. על פי רישום זה אירעו בצומת גבים 22 תאונות, בצומת שער הנגב 12 תאונות עם נפגעים, ובצומת ספירים הסמוכה עוד תשע תאונות עם נפגעים.

כשהביע שוסטר תדהמה לנוכח מספר התאונות המועט המצוי בידי משרד התחבורה, הוסבר לו כי הרישום אצלם נעשה על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא כולל רק תאונות עם נפגעים שאושפזו לפחות ללילה אחד בבית חולים, או לחלופין תאונות עם הרוגים. שאר הנפגעים אינם נספרים כלל בקריטריון להסדרת הצומת, וגם לא תאונות המסתיימות בנזקי רכוש.

בסיכום הדיון תבע ח"כ כבל ממשרד התחבורה לערוך סקר במקום ולבדוק מחדש את הנתונים. "לא צריך להמתין עד להרוג הבא כדי לטפל בצומת", הוא אמר, ודרש מנציגי המשרד להעביר דיווח בנושא לוועדה תוך שבועיים. עוד אמר כי בכוונתו לדעת כבר בתקופה הקרובה כיצד ניתן לטפל בנושא. גם ח"כ ילין הבטיח לעקוב אחר העניינים.

אלון שוסטר אינו מוכן לקבל את נימוקי משרד התחבורה. "הטיעון המהותי שלנו", הוא מבהיר, "הוא שמדובר בקריית החינוך הגדולה ביותר בארץ, ובה משולבים בתי הספר שלנו ומכללת ספיר.

"כשאני משווה את הרמזורים ואת הכיכרות הקיימים בקריות חינוך קטנות יותר באזור הדרום, עיני אינה צרה בהן, אבל אני מבקש שיסדירו גם אצלנו את הכניסות בצורה בטוחה, בדיוק כפי שנהגו אצל האחרים בלי קשר למדד תאונות הדרכים.

"צריך להביא בחשבון שכניסה אחת משמשת גם את קיבוץ גבים ההולך וגדל, וכניסה שנייה סמוכה לאזור התעשייה והתעסוקה ספירים, שגם הוא הולך ומתפתח ונפח התנועה בו הולך וגדל. חוץ מזה, צריך לזכור שמדובר בעוטף עזה, אזור שבו הצפיפות בכבישים מסוכנת בתקופות הסלמה".

כל העיניים נשואות לנפגעים בעוטף עזה במבצעים הצבאיים, אבל יש בכבישים הרבה יותר נפגעים בכל שנה.

"לשמחתי התאונות בצומת גבים וספירים הסתיימו ללא הרוגים, אבל היו לנו הרוגים בצומת שער הנגב. לא צריך לחכות לעוד הרוגים כדי להסדיר את הנושא הזה".

שוסטר מוסיף כי מלבד הכניסות לקריית החינוך ולמכללה, יש להסדיר גם את צומת ברור חיל ואת צומת מפלסים לתנועת רכב והולכי רגל.

שפק יודעת לספר על השילוב בין הסכנות הביטחוניות בעוטף עזה לסכנות בכבישים, שילוב שהוליד את הסיסמה 'יש לנו צבע אדום, לא רוצים כביש אדום', גם מניסיונה כמפקדת גזרת העורף בשער הנגב עד לפני חודש.

"אזרחי המדינה שותפים למה שקורה כאן בזמן חירום", היא מודה, "אך אין הם מודעים לעובדה שאנחנו חיים פה בדריכות בכל ימות השנה. כשהבן שלי הולך לבקר חברים, אני בודקת מראש אם בנתיב שהוא הולך בו יש ממ"דים. יש סופרמרקטים שאנחנו לא נכנסים אליהם, כי הכריזה שלהם דומה לזו של צבע אדום.

"כשיש אזעקת שווא של צבע אדום, הטראומות מצוק איתן חוזרות. אנחנו מבינים שהמדינה אינה יכולה לשלוט בכל הסלמה ביטחונית, ושהציונות שלנו היא לחיות בעוטף עזה, אבל אנחנו רוצים שהמדינה תחסוך מאיתנו תאונות שאפשר למנוע, וזה בשליטתה".

אתם מבקשים התחשבות מיוחדת בעוטף עזה?

"אנחנו לא מבקשים התחשבות מיוחדת או הנחות. יש חמישה מסלולים שונים שהמדינה יכולה לטפל באמצעותם בהסדרת התנועה לקריית החינוך. הראשון, תוכנית העבודה של משרד התחבורה, שבה אנחנו עומדים על פי הנתונים שלנו במספר התאונות הנדרש.

"השני, תקציב במשרד התחבורה שנועד להסדיר פניות שמאלה. השלישי, תקציב להסדרת הכניסות למוסדות חינוך, שהוענק לרשויות לידנו, ואני מקווה שלא מסיבות פוליטיות. הרביעי, תקציב מהאוצר לטיפול במוקדי סיכון, שגם הוא נמדד על פי מספר התאונות. החמישי, תקציב של מאות מיליוני שקלים, שהוחלט עליו בעקבות צוק איתן, לשדרוג התשתיות ולחיזוק עוטף עזה.

"צריך להבין שאם נוצרים פקקים בכניסות לקריית החינוך, הם משפיעים גם על התנועה בצמתים הסמוכים, והסכנה רחבה יותר".

במטה המאבק נחושים לא לוותר בנושא הסדרת הצמתים בתקופה הקרובה. "אם צריך, נצא להפגנות בצמתים", מכריזה שפק, "ונשבית את הלימודים בקריית החינוך. אנחנו לא מוכנים לחכות להרוג הבא כדי שמשרד התחבורה יתייחס אלינו".

אבנר עובדיה, דובר משרד התחבורה, מסר בתגובה: "משרד התחבורה מקדם פרויקטים להסדרת פניות שמאלה מכבישים בין־עירוניים לכבישים עירוניים בכל הארץ בעלות של מאות מיליוני שקלים.

"זאת לצד הטיפול במוקדי סיכון. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צומת הכניסה מכביש 232 אינו מוגדר מוקד סיכון, ולכן גם לא נכלל עד כה בתוכנית הטיפול של מוקדי הסיכון. עם זאת, משרד התחבורה בוחן אפשרות להסדיר את צומת הכניסה במסגרת הפרויקטים להסדרת הפניות שמאלה".

תחילת 2018: הרחבת כביש 232

בשתי תאונות קטלניות שאירעו לאחרונה בכביש 232, בין צומת סעד לכרם שלום, נהרגו אודי קאשי ממושב יבול וסגן בנימין רוזנבלום מערד. את הדרישה להרחבת הכביש לשני נתיבים בכל כיוון ולהסדרת הצמתים בו העלה ראש המועצה האזורית אשכול עוד בתקופת ההתנתקות, והיא קיבלה משנה תוקף עם הגברת כוחות הצבא הנעים באזור וכן תנועת המשאיות למסוף המטענים הסמוך לכרם שלום.

"לאחר מאבק ולחץ עיקש שלנו", מספר ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני, "הכביש נמצא לקראת ביצוע ההרחבה בפועל בתחילת 2018, בעוד כחצי שנה. הצו המלא של משרד התחבורה להגבלת המשאיות בשעות השיא נמסר לנו לפני מספר ימים, והוא ייכנס לתוקף בתוך ארבעה חודשים, עם סיום בניית החניון למשאיות בכרם שלום.

"את כל השלבים הראשונים - של הצדקת ההרחבה מול משרדי הממשלה, אישור התקציב, תחילת התכנון והצדקת פתיחת מעבר ארז, שיפחית את התנועה על הכביש - כבר השלמנו. מטבע הדברים, ההרחבה ופתיחת המעבר אינם מתרחשים מהיום למחר. כעת אנו בהמתנה, אך לא מרפים אלא עוקבים באדיקות אחר הדברים, ולא ניתן לנושא לרדת מסדר היום".

מה תעשו אם לא תתבצע התוכנית בתחילת 2018?

"אם הדברים לא יתקדמו בקצב שבו אנו מצפים וחושבים שהם צריכים להיות, לא נבחל באמצעים העומדים לרשותנו כמועצה לצעדי מחאה מעשיים. הכביש הוא עורק התחבורה הראשי והיחיד שלנו, ולא ננוח עד שנבטיח את בטיחות הנסיעה בו".

הכתבה באדיבות מיינט קיבוץ