עמיחי ויצן תושב כרם שלום חיסל עשרה מחבלים, ונפל לאחר שעות של קרב על הבית
$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('fbbcd4ce-684b-4ea6-a89f-4c5e1c8ee9f1','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('fbbcd4ce-684b-4ea6-a89f-4c5e1c8ee9f1','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('fbbcd4ce-684b-4ea6-a89f-4c5e1c8ee9f1','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
עמיחי, בן 32, היה מחנך בישיבה התיכונית "נווה" במסגרת מסלול "חלוצי דרור", ובין תלמידיו היו גם בני נוער בסיכון. עמיחי היה בתפקיד בכיתת כוננות ונהרג בעת חדירת המחבלים לכרם שלום.
במשך שעות הוא נלחם על הבית, יחד עם חבריו, מול עשרות מחבלים. הוא הרג לבדו יותר מעשרה מחבלים. בשעה 4 אחר הצהריים הוא נהרג, אך משפחתו ניצלה. עמיחי ויצן הי״ד בן 32 הותיר אחריו אישה וחמישה ילדים.
הרב מאיר כהן, ראש הישיבה, סיפר: "עמיחי היה טיפוס מאוד אבהי, כזה שיודע את נפש תלמידיו והם כואבים את החיסרון והאובדן האישי שלהם וגם את המציאות הכללית". - שחר קיסן בן חיים כתבה לקח לי הרבה זמן לכתוב על מה שקרה שם בשבת השחורה הזו... פחד עצום שבחיים לא הרגשתי, ולא מגיע לאף אחד להרגיש. אנחנו חייבים להיפטר מהמושג הזה עוטף עזה. היישובים והקיבוצים האלה שנפגעו הם לא עוטף של שום דבר, הם לא קו הגנה ראשון, הם בתים של אנשים שחיים במדינת ישראל, המדינה שלנו. האנשים האלה שעכשיו נפלטו מביתהם, ונודדים בארץ, הם לא קו הגנה ראשון. הם אזרחים שווי זכויות במדינה ריבונית שכולנו חלק ממנה. בשבת הזו הם לא היו ריבונים. ולרגע הרגיש גם שלא אזרחים שווי זכויות. אני משתתפת בצערם של כל המשפחות שאיבדו בני משפחה, חברים או מכרים. נופי הבשור ומועצה אזורית אשכול היו לי בית לארבע שנים מופלאות, מערכות היחסים שנוצרו לי שם הן חלק בלתי נפרד ממני וממי שאני היום (כולל בעל ומשפחה מכרם שלום) אני משתתפת בצערם של כל משפחות התלמידים שאיבדו את יקירהם, ומקווה שכל החטופים ישובו במהרה. והכי חשוב, תודה לכיתת הכוננות של קיבוץ כרם שלום, בלעדכם כנראה לא הייתי כאן כדי לכתוב את המילים האלה. עמיחי ויצן ז"ל ידידיה רזיאל ז"ל - אליסף פרשן חוזר משתי הלוויות בהר הרצל. שני עמיחי. עמיחי ויצן בוגר הישיבה, שלחם בגבורה, כחבר כיתת הכוננות בכרם שלום, ועמיחי ונינו תלמיד בישיבה חייל ביחידת מגלן שלחם בגבורה בכפר עזה. לשמוע את הילד הרך והמתוק של עמיחי ויצן מספיד את אבא שלו ומספר כמה שאבא שלו גיבור ואהוב, אין עין שיכולה להישאר יבשה. כמה כאב וכמה צער. ותוך כדי הלוויות, אנחנו שומעים את אתי החפירה של הקברים שלידינו שנפתחים עבור גיבורים נוספים. ובכל הצער הגדול, מבעד למסך הדמעות, בעודי שומע את המשפחות המדהימות שמספידות ואת העוצמה הגדולה - אני מבין לעומק: 'עמי-חי' עם ישראל חי. הכאיבו לנו מאוד, אך לא ישברו אותנו. הצליחו לקחת לאהובינו את החיים, אך את הרוח לא יצליחו לקחת. ובזכות הרוח הגדולה, נילחם מול כוחות החושך - גם על החיים. וננצח. אין לי ספק בזה. עם ישראל חי - אליה בן שימול, רבש"צ כרם שלום וחברו הטוב סיפר בהלוויה על קרב הגבורה שניהל עמיחי מול המרצחים עד לנשימתו האחרונה: "מנעת בגופך חטיפה, רצח ומה לא. אחי אהובי, ישראל עמיחי אתה מחייב אותנו בשמך – להחיות את האומה. עם ישראל חי". חברים אחרים סיפרו כי עמיחי היה בעל אהבת הארץ ואהבת התורה. רבה של ירושלים הרב משה שלמה עמאר ספד במסע ההלוויה: "אנחנו רואים את החושך, אין לנו אפשרות להבין ולא נוכל לדעת את האור שאחרי החושך. החושך הזה ממשיך אבל יש לו קץ". - יוגב אפרייט סיפר מעט מתוך הסיפור שלנו, קיבוץ כרם שלום: תמיד האמנו שהחומה שמקיפה את הקיבוץ שלנו, הצמוד לגבול, היא בלתי ניתנת לחדירה ומגינה עלינו, אבל בשבת האחרונה גילינו אחרת. עשרות מחבלים הקיפו את הקיבוץ ורבים מהם אף הצליחו להיכנס אליו. בזכות גבורתם הבלתי נתפסת של שמונת חברי כיתת הכוננות שלנו, שיצאו להילחם והשאירו בבית אישה וילדים לבד בממ"ד, חייהם של כמעט כל תושבי הקיבוץ ניצלו. במשך שעות הצליחו למנוע מהמחבלים הארורים להפוך את כרם שלום לזירת טבח המונית ומנעו את כיבוש הקיבוץ. שילמנו מחיר כבד, המחבלים נכנסו למספר בתים וירו לתוך נוספים, מרבית הבתים בכרם שלום נפגעו. באחד הבתים התרחש קרב, מחבלים לבושי מדי צה"ל פרצו לבית, צעקו בעברית וניסו לפתוח את הממ"ד בו ישבו שמונת בני משפחת שינדלר עם ילדיהם הקטנים. הם הסתובבו בכל הבית, ירו לכל עבר ולבסוף הניחו מטען בפתח הממ"ד ומהפיצוץ נפגע באורח קשה מאוד עמיחי אב המשפחה. בקרב שהתרחש בבית בו ניסו חברי כיתת הכוננות לחלץ את המשפחה נהרגו עמיחי ויצן ז"ל וידידיה רזיאל ז"ל, באותו קרב נפצע גם יאיר ויזנר מטיל ארפיג'י שנורה לעברו. תוצאות הקרבות היו קשות, איבדנו חברים יקרים ואהובים שחרפו את נפשם ומסרו את חייהם למען כולנו ולמען הצלת הקיבוץ. הלב שלנו נשרף מכאב אך רוחנו איתנה ואנחנו כאן כדי להישאר, נחזור הביתה. לצורך שיקום קיבוץ כרם שלום, המשפחות והבתים, נשמח לתרומתכם. כל תרומה קטנה תעזור לנו לשמור על הבית, תסייע לחזק את אנשי הקיבוץ ולהשאיר אותנו בפיסת האדמה שנפלה בחלקינו הזכות ליישב בה את הארץ
|
|
|
|