נמצאו שרידי גופתו של דרור קפלון מקיבוץ בארי שהוגדר כחטוף

משפחתו עודכנה שהוא ככל הנראה חטוף, לאחר שהטלפון הנייד שלו אוכן בעזה - וכעת נמסרה הבשורה הקשה על הירצחו.

קיבוץ בארי הודיע על הירצחו של דרור קפלון, שהוגדר עד כה כחטוף. הקיבוץ ומטה משפחות החטופים הודיעו שקפלון בן ה-68, שנחשב עד עכשיו לחטוף, נרצח במתקפה

קפלון תועד מובל לכיוון גדר הקיבוץ יחד עם אשתו מרסל, אך גופתה אותרה לאחר כשבוע. במטה החטופים סיפרו: "הנכדים רבו מי ישב לידו בחדר האוכל". 

הלוויתו תתקיים ביום ראשון (10.12) בשעה 12:00 בקיבוץ משמרות. יהי זכרו ברוך.

ד"ר מרסל פרייליך קפלון נרצחה בקיבוץ שבו התגוררה ב-40 השנים האחרונות. לפני שנרצחה על ידי מחבלי חמאס היא הספיקה לשלוח מסרון לעמיתה שלה במכון ויצמן: "חדירה בבארי. יריות ליד הבית. עשרה ימים לאחר הטבח הגיעה הבשורה המרה. מרסל נרצחה, נכון לעכשיו, דרור עדיין מוגדר נעדר.

מרסל עלתה לארץ ממרוקו בגיל שלוש - הבת ה-13 מבין 14 אחים ואחיות. היא שירתה בצבא כמורה-חיילת, סיימה לימודי תואר ראשון ושני בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ועסקה בהוראת הכימיה לתלמידי תיכון.

ב-15 השנים האחרונות במכון, הייתה מרסל שותפה לפיתוח ספרי לימוד במדע וטכנולוגיה וכלים דיגיטליים אינטראקטיביים לחטיבות ביניים

בתם מעיין  קידר סיפרה לאתר ynet "בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר, התעוררתי להודעות מבעיתות בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית "הוא כתב לנו שיש חדירה של מחבלים בשכונה הצמודה אליהם בבארי", היא מספרת. "הוא אמר שהם שומעים יריות. בשעות הראשונות עדיין היינו בטוחים שנכנסו כמה מחבלים בודדים לקיבוץ, ועוד רגע יבואו לחלץ אותם, אבל הוא כתב לנו שזה הולך להיגמר רע.

"כתבתי לו שזה נשמע כמו יום כיפור 2, אבל גם אז לא הבנתי שזה באמת כך. ב-10:27 קיבלנו ממנו את ההודעה האחרונה. כמה דקות לאחר מכן כתבתי לו 'אבא, מה קורה?', אבל הוא כבר לא ענה".

אחרי שישה ימים הגיעו לבית המשפחה קצינת שלישות מטעם הצבא יחד עם עובדת סוציאלית. "הן דיווחו לנו שאיכנו את הטלפון שלו בעזה, זה הדבר היחיד שהם יודעים להגיד. הוא נחשב חטוף בגלל האינדיקציה שהטלפון שלו בעזה ובגלל שראו שלקחו אותו, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שום דבר. כל חייו הוא חי בעוטף, וגם כשהיו הסלמות והזמנו אותם לבוא אלינו, הוא לא היה מוכן לבוא. הוא אמר 'אני נשאר כאן, הכול בסדר'".

-

-

ארנון למפרום כתבה 

דרור קפלון: "נראה כי חדרו מאות מחבלים ולא עשרות" – דיווחיו של חבר בארי שנחטף

את דרור קפלון הכרתי בשירותי הצבאי. שנינו התגייסנו ב-1974 ושירתנו יחד זמן רב באותה מחלקה – אך לאחר מכן כל אחד הלך לדרכו. ב-2005 התחלנו להיפגש מחדש – חיילי המחלקה. דרור הוא יליד קיבוץ רוחמה ויש לו שלושה ילדים בוגרים: מעיין קפלון-קידר, נועם קפלון ומורן קפלון וכן חמישה נכדים. הוא עצמו עבר לגור בקיבוץ בארי עם אשתו השנייה מרסל פרייליך. בשנים האחרונות, לפני שפרש לגמלאות, עבד כמנהל הקהילה בקיבוצים יד מרדכי וגבים.

ביום שבת 7 באוקטובר התעוררתי מוקדם והבנתי מאמצעי התקשורת שיש ירי רקטות על הדרום והמרכז. בשעה 7:22 פניתי אל חברי קבוצת הוואטסאפ בשאלה: "בוקר טוב לחבריי באזור המרכז והדרום. האם שמעתם אזעקות? יירוטים? נפילות? בשורות טובות לכולנו."

בשעה 7:32 השיב דרור: "יש חדירה לקיבוץ. מתנהל קרב יריות באזור שלנו."

בשעה 8:24 כתב דרור: "כאן המצב קשה יש נפגעים והשתלטו על בתים. נקווה שיפסחו עלינו. סגורים בממ"ד. המתפללים שיגמר."

בשעה 9:01 הרגיע אותנו דרור: "כרגע הגיעו כוחות מיוחדים. נקווה [ש]סיימו את הסיוט." אולם לאחר ארבע דקות כתב: "האירוע טרם הסתיים".

בשעה 10:06 שאלתי: : "היי דרור. מה המצב בקיבוץ בארי?"

בשעה 10:09 השיב דרור: "ממשיכים קרבות כבדים בכמה אזורים בקיבוץ. יש נפגעים לא ברור כמה. נראה כי חדרו מאות מחבלים ולא עשרות כפי שמדווחים. זה סיוט. נקווה שהכוחות המיוחדים ישתלטו על המצב במהרה. אמן".

מאז איננו יודעים מה עלה בגורלם של דרור קפלון ומרסל פרייליך. לא נשאר לנו אלא לקוות לסיום הסיוט ולשובם הביתה במהרה.

פוסט זה פורסם לראשונה ב-17 באוקטובר 2023. בבוקר ה-18 באוקטובר 2023 עדכנתי: התפרסמה ב"הארץ" מודעת אבל מטעם מכון ויצמן לזכרה של ד"ר מרסל פריליך קפלון ז"ל. אנו ממשיכים לחכות ולקוות למידע חיובי על גורלו של דרור קפלון.