ירמי שפיר היה הדוור של הקיבוץ ניר עוז נרצח בטבח ב7 לאוקטובר
אלדה נתנאל
16.11.23 / 19:48
להאזנה לתוכן:
תגים:
ירמי שפיר ניר עוז
ירמי שפירא היה איש עבודה מסור כדוור בדואר ותמיד חיפש עוד מטלות לעשות הוא היה מוכר לכולם ואהוד מאוד. הוא קיבל כובע מצחייה אדום עליו רקמו עבורו את הכיתוב "ירמי אקספרס" כדי שיהיה ייצוגי.. איש הדואר של קיבוץ ניר עוז במשך 50 שנה. הוא היה מסור ומקצועי וטיפל בדואר ומדידת המשקעים בחורף . בן משפחתו אברהם אילת סיפר" ב7 באוקטובר, התקשרתי אליו בשעה שבע וחצי לשמוע מה קורה ומה שלומו. הוא סיפר שהוא בבית ושומע כבר יריות בקיבוץ. ביקשתי שיכנס לממ"ד וינעל עצמו שם. הבטיח להיכנס. מאוחר יותר כבר לא ענה ולפי כל הסימנים, נהרג בשעות הראשונות בידי המחבלים בביתו. בן 76 במותו. יהי זכרו ברוך
דברי הפרידה שכתב בן משפחתו, אברהם אילת:
……………….
באנו היום, להיפרד מירמי שפיר.
ירמי – ירמיהו שפיר, בנם של יהודית והנק, אחיהם הצעיר של עוזי ואיטה, נולד בעין המפרץ.
כשהיה בן 4 עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה לרמת גן. כל ילדותו ונעוריו עברו עליו שם. כשהגיע לכיתה ד' הצטרף - כמובן מאליו ובלי שום התלבטות - לתנועת השומר הצעיר ברמת גן.
משפחת שפיר אומנם חייה בעיר אך הם המשיכו להיות "קיבוצניקים" ואנשי מפ"ם נאמנים ומסורים. ירמי ספג את האוירה בבית ובתנועה והפך גם הוא למפמ"ניק שרוף ומאוחר יותר לאיש מרץ פעיל.
לצה"ל התגייס יחד עם חברי הגרעין שלו לנח"ל ולאחר השחרור גם הגיע עם הגרעין לקיבוץ ניר עוז.
בקיבוץ שימש ירמי כמזכיר טכני ואיש הדואר לאורך עשרות שנים. גם הוצאת העיתון הקיבוצי לאור וחלוקתו לתאי הדואר היה תפקידו. הוא ידע כל דבר, הכיר את כולם ונתן לכולם שירות מלא בכל הלב. אהבתו הגדולה היתה נתונה למוסיקה. בדירתו רוכז אוסף ענק של תקליטים, אחר כך קלטות ודיסקים ובהם הקלטות נדירות.
כמומחה למוסיקה פתר חידונים ברדיו במצעדי הפזמונים והיה בקשר עם שדרנים ומגישי תוכניות. תקופה מסוימת ישב בעצמו בספינת השלום של אייבי נתן, ושידר מאולפן הספינה שנקרא "קול השלום" שירים ומוזיקה לכל המזרח התיכון. ככה חיבר את אהבתו למוזיקה עם אמונתו המוחלטת בשלום בין העמים.
ירמי הצטיין בזיכרון יוצא מן הכלל. זכר את כל הקרובים ואת כל האנשים שפגש לאורך חייו והיה מקור מהימן לשאלות של בני משפחה וחברים שביקשו מידע על אנשים שכבר אף אחד לא הכיר ולא זכר. הוא היה אנציקלופדיה חיה ומהלכת של מאות קרובי משפחה ושל ההיסטוריה המשפחתית.
בשנים האחרונות התחיל הגיל לתת את אותותיו ובעיות הבריאות לא פסחו גם עליו. הוא התמודד איתן בעזרת צוות הבריאות בניר עוז ויצא להליכות בדרכי הקיבוץ ובסביבתו.
ירמי חי כל השנים לבדו. היה רווק ולא הקים משפחה, וגם זה לא הקל על הקשיים שחווה. מאידך, היה מסור למשפחה הרחבה: לאח ולאחות, לאחיינים ולדורות החדשים שצמחו במשפחה שהתרחבה. נתן לאחרים בלב שלם, כמו שלמד מההורים יהודית והנק – "תמיד האחר לפני האני".
בבוקר שבת הארור – 7.10.2023 כשהתחילו האזעקות, התקשרתי אליו בשעה שבע וחצי לשמוע מה קורה ומה שלומו. הוא סיפר שהוא בבית ושומע כבר יריות בקיבוץ. ביקשתי שיכנס לממ"ד וינעל עצמו שם. הבטיח להיכנס. מאוחר יותר כבר לא ענה ולפי כל הסימנים, נהרג בשעות הראשונות בידי המחבלים בביתו.
בן 76 במותו.
לכולנו עצוב וכואב עד מאד. אך במבט סביבנו, כשאנו רואים את תמונות האסון והזוועה שפקדו את הארץ כולה, את יישובי עוטף עזה ואת קיבוץ ניר עוז – אנחנו מבינים שהעצב שלנו מצטרף לים העצב במדינה.
ירמי היה איש טוב-לב, אכפתי וצנוע בחייו.
הבאנו אותו למנוחת עולם ליד שני הוריו, בבית העלמין של כפר מסריק.
יהיה זכרו צרור בחיינו.
מכריו סופדים לו
אורה גזית
"לכל איש יש שם", וירמי בטח היה מוסיף - "וכתובת".
ירמי שפיר היה צומת מרכזית בניר עוז שאליה התנקזו הדואר, הטלפונים, העיתונים וגם פיסות מידע אישיות שקיטלג ושמר במוחו הקודח. כל מי שאי פעם התגורר בניר עוז ונאלץ לשלוח מכתב וודאי זוכר את כלל הברזל - שאין לציין על מעטפה גם ת.ד. וגם כתובת פיזית. כזה היה ירמי – איש של דיוק ופרטים קטנים.
ירמי לא טיפח משפחה משל עצמו וראה בקיבוץ את משפחתו.
ניסיתי כל הבוקר לחשוב מה אני רוצה להגיד עליו, וכל מה שיצא לי זה – ירמי היה איש טוב. ירמי היה איש טוב וככזה אני אזכור אותו.
באיזו כתובת שלא תהיה עכשיו, שולחת לך ירמי את המילים האלו.
יהי זכרך ברוך
-
שולי ויקטור
זה ההספד שכתבתי עבור חברי ירמי שפיר שנרצח בפתח ביתו. ההספד הוקרא אתמול בהלוויתו בכפר מסריק
ירמי היקר מה שלומך שם למעלה. אתה בטח יושב מתחת לכיסא הכבוד מספר לאלוקים מה המיקוד של קריית חיים, ומי זכה באורווזיון בשנת 1976 במקומות ראשון שני ושלישי, אלוהים יודע שלא תמיד הייתה לי סבלנות. אבל אימי שתזכה לחיים ארוכים לימדה אותי "והדרת פני זקן". היית איש עבודה מסור כדוור בדואר ותמיד חיפשת עוד מטלות לעשות. זוכר שהזמנתי עבורך כובע מצחייה אדום עליו רקמו עבורך את הכיתוב "ירמי אקספרס" כדי שתהיה ייצוגי איש הדואר של קיבוץ ניר עוז במשך 50 שנה. תודה לך על הכול. הטיפול המסור והמקצועי בדואר על מדידת המשקעים בחורף, על שליחת שנה טובה כל שנה להורים שלי בבת ים. על שאתה בגילך המופלג עזרת לי להחליף צמיג כי סבלתי מ-"פריצת דיסק"
שתדע שהייתי אצלך בבית ומצאתי את הכובע שחבשת בגאווה. הוא קצת חבוט ומפוייח אש השנאה נתנה בו את אותותיה אבל הוא שלם. יום אחד שיגיע יומי אביא לך אותו. תסתובב איתו בין מלאכים ואנשים טובים וכולם ידעו שדוור אתה. נוח על משכבך בשלום איש יקר אינני יודע מה המיקוד שם אצלכם. פעם אדע
בכבוד רב חברך שולי.
-
תהל קמחי
תיבות הדואר בחדר האוכל של קיבוץ ניר עוז. על כל תיבה מדבקת חטוף או נרצח. 1 מכל 4 חברים לא איתנו.
ומעל הכל, הזיכרון הכואב של ירמי שפיר ז"ל, הדוור המיתולוגי, שהיה זה שממלא את התיבות כל יום, ונרצח אף הוא באותו יום שבת
-
כרמית פלטי
ירמי שפיר, הדוור הנצחי שלנו, נרצח. הוא גם היה ה'מודיעין' המקומי שידע בדיוק איפה כולנו בעולם, ובאיזה נושא בירוקרטי (לא) טיפלנו ודאג להזכיר לנו לטפל.
-
ישראל בר און
ירמי שפיר ז"ל - מנרצחי ניר עוז.
הבוקר התקשר אלי חברי מימי בית הספר היסודי, ושכני היום, פרופ' גילי בן ברוך וסיפר לי שחברנו מתקופת בית הספר היסודי ירמי שפיר שהיה חבר קיבוץ ניר עוז הוא ברשימת הנרצחים מהטבח שביצעו חלאות החמאס בחברי הקיבוץ. ירמי שבין עיסוקיו בקיבוץ היה גם האחראי על הדואר של הקיבוץ קיבל בשל כך בקיבוץ את הכינוי "ירמי אקספרס" כינוי שהיה רשום על כובעו. שמעתי שהוא זוהה בגלל הכובע שמונח היה ליד גופתו.
נברתי בתמונות שלי ומצאתי את דמותו מתקופת הילדות שלנו כחברים לספסל הלימודים בבית הספר היסודי, מאז כיתה א' ועד כיתה ח' ואני מצרף אותן בזאת לצד תמונות מתקופות מאוחרות יותר. הוא נרצח בביתו. מסתבר שגם הקונספציה של "ביתי הוא מבצרי" התנפצה ב 7.10.23.
איני מאמין גדול של המלים "בגן עדן תהיה מנוחתו" אבל מי שמאמין בזאת ש"יַעֲרַב ויְבֻשַּׂם לו".
-
ליזי גלילי צור
לא יודעת אם מי שלא קיבוצניק יכול להבין את גודל הזוועה הזו של להכיר כל אחת ואחת מהתיבות האלה מקרוב, לדעת בדיוק איפה כל אחד גר, ״של מי״ הוא - מי הילדים שלו, מי ההורים שלו, מתי הוא בחו״ל, מתי יש חתונה, מתי יש חבר או חברה, מתי ואיפה הולכים לצבא, לאוניברסיטה, חולה, בריא, את הלוח מודעות מול התיבות דואר שעליו כתובים ימי הולדת, לידות, וכרגע... הרבה הרבה מוות
ואת האיש היקר שמילא את התיבות דואר האלה כל יום עם מלא לב, ירמי שפיר ז״ל שנרצח
בקיצור, נורא
-
-
