"הבית שבלב": הסיפור שנכתב לאחר השבעה באוקטובר כתרומה לילדים שנעקרו מביתם
02.09.24 / 10:54
חדוה טמיר היא לא רק סופרת ילדים מוכשרת, אלא גם אשת לב רחב ומלאת אכפתיות, שהחליטה לנצל את כישרונה כדי להקל על תחושותיהם של הילדים שנעקרו מביתם בעקבות האירועים הטראגיים של השבעה באוקטובר. בספרה החדש, "הבית שבלב," היא מצליחה ליצור סיפור נוגע ללב שמלווה את הילדים במסע רגשי של תקווה, התמודדות והתחברות מחודשת למקום שבלבם.
מכירה את הכאב האישי והקולקטיבי
"בעברי הרחוק הייתי מתכנתת," מספרת טמיר, "כיום אני גמלאית, עובדת במשרה חלקית במתנ"ס, גרה במזכרת בתיה, נשואה ואמא לארבעה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. מאז שאני זוכרת את עצמי כתבתי, בעיקר בחרוזים – שם אני מרגישה הכי נוח." אך גם לאחר פרסום ספר הילדים הראשון שלה, "ריטה המרמיטה," לא הרגישה טמיר דחף להמשיך ולהוציא לאור ספרים נוספים – עד לאחרונה.
לאחר השבעה באוקטובר, כשהיא חווה את הכאב והבלבול הכללי, הבינה טמיר שכתיבה היא לא רק מפלט עבורה, אלא גם כלי רב ערך לשיפור מצבם הנפשי של ילדים. "הבנתי שכתיבת סיפור עבור הילדים שנעקרו מביתם, יכולה להיות התרומה שלי לאותם ילדים," היא מספרת. הספר "הבית שבלב" נכתב במיוחד עבור אותם ילדים, והוא משלב בין אהבתה לכתיבה לבין הצורך הרגשי הגדול שהתעורר בקרב הילדים וההורים כאחד".
דמויות שפני הסלע
בספרה החדש, בחרה טמיר בדמויות של שפני סלע, חיות שמייצגות עבור רבים את הנוף והטבע הישראלי. "היה לי חשוב לבחור בבעל חיים ישראלי ומוכר, במיוחד עבור ילדי הנגב המערבי, שרובם מכירים את שפני הסלע מקרוב," מסבירה טמיר. השפנפנים בסיפור, עידן ודפנה, מציגים שתי דרכי התמודדות שונות עם האובדן והגעגוע, כאשר כל ילד יכול למצוא את עצמו בדמויותיהם.
הסיפור שהגיע לכל ילד בלחיצת כפתור
אחד האתגרים המרכזיים שעמדו בפני טמיר היה הרצון לסיים את הסיפור בצורה שתאפשר לילדים לחשוב ולהשתתף בתהליך ההתמודדות. "הקושי העיקרי היה לבחור איך לסיים את הסיפור," היא משתפת. "לבסוף החלטתי לסיים בסימן שאלה, כך שהילדים יכולים לחשוב מה הסוף המתאים להם." טמיר נעזרה בפסיכולוגית חינוכית כדי להבטיח שהסיפור ישמש כלי עזר אמיתי להורים ולגננות.
בעידן הדיגיטלי, טמיר דאגה לכך שהספר יהיה זמין לכולם, בחינם, ויוכל להגיע לכל משפחה בצורה פשוטה ומהירה. "היה לי חשוב שהספר יוכל להגיע לכל משפחה בהודעת וואטסאפ ובלחיצת כפתור אחת," היא אומרת. ואכן, עד כה נכנסו יותר מ-10,000 אנשים לאתר בו מתפרסם הספר, וטמיר מתמלאת אושר בכל פעם שהיא רואה מספר כניסות גבוה.
מסר של תקווה וביטחון
המסר המרכזי שטמיר מבקשת להעביר באמצעות הסיפור הוא שכל תחושה היא לגיטימית: "זה בסדר להיות מבולבל כשהורחקת מהבית ומהסביבה המוכרת, זה בסדר גם להנות ולשחק וגם להיות מודאג ולבכות." בסיפור, כל ילד יכול למצוא את מקומו ולהזדהות עם הדמויות, מה שמסייע בתהליך ההחלמה הרגשית.
"הבית שבלב" הוא יותר מסתם סיפור – הוא כלי של תקווה והבנה, שמזמין את הילדים להתמודד עם רגשותיהם בצורה בריאה ומעצימה. המסר של טמיר ברור: גם בזמנים קשים, יש מקום ללב, ויש בית ששוכן בו.
