ירי הטילים לעבר היישובים אזעקות נשמעות ביישובי הדרום

בזמן שהאזעקות נמשכות מתווה של צה"ל להחזרת התושבים הביתה 

בצה”ל נערכים להשבת תושבי שישה יישובי עוטף עזה חזרה לבתיהם, כאשר חמישה מהם במרחב של 4-7 קילומטרים, ואחד נוסף, קיבוץ יד מרדכי, הממוקם  פחות מ-4 קילומטר מהרצועה. אך הוחרג משאר היישובים לאור העובדה שחלק גדול מתושביו מעוניינים לחזור.

התושבים שיחזרו לבתיהם יקבלו מענק. תושבים שלא ירצו לחזור לא יוכרחו לעזוב את בתי המלון.

על פי התכנון, התושבים יחזרו בצורה הדרגתית, כאשר תחילה יחזרו היישובים הממוקמים במרחק 4-7 קילומטרים מהרצועה, ורק לאחר מכן יישובים הממוקמים קרוב יותר.

ההדרגתיות תהיה גם במיקום היישובים במיקום אנכי במפה, כאשר תושבי יישובים בצפון העוטף ישובו חזרה לבתיהם בשלב הראשון, בעקבות הישגי צה”ל בלחימה בצפון הרצועה.

בצה”ל מסבירים, כי החזרת היישובים מתבצעת בשיח הדוק וצמוד עם ראשי הרשויות, זאת לאחר משבר אמון קשה של התושבים למול המערכת הצבאית בעקבות מחדל הטבח בשבת השחורה.

בניגוד לעבר ולאור גודל האירוע, פיקוד העורף מנהל שיח ישיר לא רק עם ראשי הרשויות, אלא גם עם הקהילות עצמן.

בצה”ל מציינים, כי המבוגרים רוצים מאוד לחזור לבתיהם, אך המשפחות עם הילדים חוששות יותר. חלק מהמשפחות עם הילדים הקטנים מסכימות לחזור בתנאי שהצבא יבטיח להם ביטחון.

בצה”ל מודים כי לאחר השבעה באוקטובר לא ניתן להבטיח לתושבים שהסיכון הביטחוני לא קיים, אך מציינים כי איום הפשיטה והחדירה ירד באופן משמעותי, ולמרות שאיום הרקטות לא נעלם – הוא פחת משמעותית.

השינוי הגדול, מסבירים בצבא, הוא חופש הפעולה הביטחוני הישראלי ברצועה, והשינוי בתפיסת ההגנה שמתגבש כעת: הצבא יחזיק כוחות רבים יותר בגבול הרצועה, וימשיך לבצע פעולות יזומות והתקפיות בתוך הרצועה.

צה”ל בנה תכנית לאבטחת היישובים, וחילק אותם לפי המרחק מהרצועה וצרכי הביטחון שלהם, כאשר כל יישוב צפוי לקבל מעטפת הגנה מותאמת.

לפי התכנית,  כיתות הכוננות יהפכו ל”כוחות הכוננות”, והם יגדלו משמעותית, מ-8 חברי כיתת כוננות ל-18, וביישובים מסוימים אף יותר.

במקביל לחיזוק, אימון וחלוקת ציוד לכוחות ההגנה היישוביים – כיתות הכוננות – על ידי זרוע היבשה ומשרד הביטחון, יוצבו ביישובים כוחות צבאיים.

בצבא מדברים על תוספת נשקיה בכל יישוב, כספת לנשק לכל אחד מחברי כיתת הכוננות, גדר אינדוקטיבית, מצלמות,  שערים, תאורה היקפית, מרכיבים טכנולוגיים, אמצעי קשר מוצפנים ועוד.

רכיבי ההגנה הללו יהיו משותפים גם לחברי כיתת הכוננות ביהודה ושומרון ובקו העימות.

כמו כן, בצבא מקדמים החזרת התחבורה הציבורית, ושירותי הרפואה לדרום. יחד עם זאת, בצה”ל מודעים לכך שהחינוך לא ישוב לדרום עד סוף פברואר, וללא חינוך לא תהיה חזרה של התושבים עם הילדים לבתיהם.

במקביל, מנהלת תקומה של משרד הביטחון ערכה מיפוי של כל היישובים במרחק של 0-4 ק”מ מהרצועה, כאשר יישובים שנהרסו במתקפת הפתע יקבלו מענה ביניים של חצי שנה, או אפילו שנה, עד אשר בתיהם ישופצו.

בצבא מסבירים כי הגישה היא שלא נכון לחכות עם החזרת היישוביםעד השלמת כל תהליך ההגנה. עם זאת, ניתן לעשות חלק מהדברים במקביל.