מיזם חינוכי משותף לחוף אשקלון וראשון לציון

במיזם המשותף התלמידים השתתפו במפגש מרגש עם לוחמי תש"ח שלחמו במרחבי חוף אשקלון ועם המשפחות השכולות, זאת במטרה להכיר את הסיפורים האישיים ולתת ערך מוסף לטורניר הספורטיבי.

תלמידי תיכון שקמה שיחקו משחק כדורסל ולאחריו התקיים  טקס קבלת הגביעים ובסופו, למרגלות פסלו של מרדכי אנילביץ' בקיבוץ יד מרדכי, חתמו האורחים את היום בטקס בסימן 'משואה לתקומה'. 

 "לסיפורים המרגשים היתה משמעות נוספת עבורנו. הבנו שהנופלים עברו את הדרך שאנחנו עוברים היום, תנועת נוער, ספורט, חברים, לימודים ופתאום החיים שלהם נקטעו. אנחנו כאן כדי להמשיך את הדרך והמסורת", אמר דניאל קארש, תלמיד הגימנסיה.

צוות המורים ומנהלת התיכון, אופירה גל, אשר קיבלה את פני המשתתפים וציינה: "זו זכות גדולה וכבוד גדול לקיים את הטורניר לזכר הבנים בקיבוץ יד מרדכי. במקום, המבטא את קשר הגבורה בין שואה לתקומה מחד, ואת מציאות  חיינו במרחב "עוטף עזה", מאידך"

שרה אשר, מנהלת אגף מורשת ישראל ובית יד לבנים, התייחסה לתאריך בו התקיים הטורניר - 5 בדצמבר וציינה: "ביום זה ממש, לפני 67 שנה, 5 בדצמבר 1949, הכריז ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, בישיבה ה-93 של הכנסת הראשונה בתל-אביב, שירושלים היא בירת הנצח של ישראל.  כמה סמלי הדבר, שביום היסטורי זה, אנו מקיימים טורניר כדורסל לזכרם של הבנים, אשר נמסרו חייהם למען קיומה ובטחונה של מדינת ישראל, אשר בליבה - ירושלים" במפגש היכרות "והכשרת לבבות", שהתקיים לפני המשחק בספריית התיכון, שמעו התלמידים מפי המשפחות השכולות את סיפורם האישי של הנופלים ונחשפו לקשר המיוחד שהיה להם לעולם הספורט בכלל ולכדורסל בפרט. 

בין הסיפורים המרגשים, נשמע צבי מירב, חבר קיבוץ יד מרדכי, אשר שיתף מזיכרונותיו אודות חברו הטוב, רב סרן עוזי דגני ז"ל, שנפל בחזית בסיני 
במלחמת יום כיפור,1973: "עוזי נולד בקיבוץ יד מרדכי ולמד בתיכון בקיבוצו. מילדותו נודע כילד עליז, מלא שמחת חיים, שובב ושותף למעשי קונדס רבים. הוא היה חובב ספורט וחבר בנבחרת הכדורסל של בני הקיבוץ. מטבעו ניחן בכושר מנהיגות טבעי והרבה לעסוק בפעולות הדרכה במסגרת קן השומר הצעיר באשקלון.היה טוב לב , חביב וחבר מסור ואהוד...כיום, לומדים באותו תיכון שלמד, ביד מרדכי, נכדיו".

 שלומית קמפנר מראשון-לציון, אחותו של אלוף משנה לרן אברהם (ממושי) ז"ל שנהרג בפעילות מבצעית בלבנון בשנת 1985, סיפרה:" אברהם למד בגימנסיה הריאלית ,היה פעיל בתנועת הצופים והיה דמות נערצת בקרב בני הנוער של 
ראשון-לציון. שקול ורציני ועם זאת, שופע הומור ויוזם כל מיני מעשי קונדס ושובבות. היה הבדחן של החברה. בעל לב חם ותמיד מסור לחבריו, לפקודיו..." 

נציגי המשפחות השכולות חתמו את דברם בברכת הצלחה לתלמידים ובבקשה מיוחדת: "המשיכו לעשות את הטוב, להתנדב בכל דרך, אך שמרו על עצמכם: חשבו תמיד על ההורים המחכים לכם, שתחזרו בשלום ועל החברים האוהבים."
לוחמי תש"ח, סעדיה גיספן וגרשון קופר אשר צפו במשחק הכדורסל והתרגשו מכל סל שנקלעו התלמידים, משתי הנבחרות, סכמו ואמרו "במשחק כמו בקרב, מגיעים להישגים בזכות עבודת צוות ורוח גבית". 

בתום המשחק הידידותי, החליפו ביניהן הקבוצות גביעים ודגלונים. תעודות הוקרה מיוחדות מטעם בית יד לבנים חולקו לשחקנים על ידי וילמה דינר , אמו של סמל איתי דינר ז"ל ודני סופרין, אביה של סמל נטע סופרין ז"ל אשר נהרגו יחדיו, בעת מילוי תפקידם בכפר דרום, בשנת 1995.  

יוסי דהרי, מנהל המרכז הקהילתי במוא"ז חוף אשקלון בירך בשם ראש המועצה, יאיר פרג'ון,  והדגיש את חשיבות הקשר הבין דורי, התורם להנחלת המורשת והחיבור השורשי לארץ ישראל. 

למרגלות פסלו של מרדכי אנילביץ' נערך טקס קצר לסיכום הפעילות המיוחדת.  רחל אלומות, רכזת ההנצחה של בית יד לבנים, עמדה על משמעות הגבורה 
כפי שבאה לידי ביטוי בתקופת השואה והקשרה לימינו. "שיר הרעות" שחתם את המעמד, הוקדש ללוחמי גבעתי תש"ח בהוקרה.    

המחנכת אילנית אליהו הוסיפה וציינה: "היום הזה היה מרגש מאוד. התלמידים רותקו לסיפורי המשפחות השכולות וניכר היטב על פניהם המעמד המחייב".