אבא אתה חסר – היתמות שאינה נגמרת
06.05.19 / 15:41
כשרוב האנשים שומעים את המילים יתומי צה"ל, הם מדמיינים ילדים וילדות צעירים ששכלו את אביהם בקרב. הם חושבים על הקושי באובדן דמות הורית בגיל צעיר, על תחושת הזרות בבית הספר ועל הגעגועים בלילה לאבא שיגיד לילה טוב. גם המדינה חושבת כך. מגיל 21 שנים, יתומי צה"ל מאבדים את זכויותיהם מהמדינה בהדרגה, עד שבגיל 30 הם מושלכים כלאחר יד ממשפחת השכול ואינם מוזמנים אפילו לטקסי הזיכרון הממלכתיים. שמי אלברט אלי אמסלם, אני בן 51 ואני רוצה שתדעו: יתמות אינה עוברת עם הזמן ואינה תלוית גיל.
הפכתי ליתום ביומה השני של מלחמת ששת הימים. הייתי בן שמונה ימים בלבד כאשר אבי אלי אמסלם ז"ל נפל בקרב בכניסה לקציימה בסיני, לאחר שהטנק בו נסע הופצץ מן האוויר. לברית המילה שלי אשר נערכה באותו יום אבי כבר לא הגיע. אלו שכן הגיעו לביתנו היו נציגי צה"ל, נציגי עיריית אשדוד, עובדת סוציאלית ורופא שבישרו לאמי על האסון. מאותו יום נורא, שילמתי את מחיר השכול בכל שלב ושלב בחיי, אבי לא היה לצידי בגן הילדים, לא בבית הספר היסודי וגם לא בעליה לתורה בבר מצווה, אשר לאחריה אמרתי קדיש יתום. שנות התיכון היו קשות מנשוא, אבל הצלחתי להשלים 12 שנות לימוד והתגייסתי לצבא.
להתגייס לצבא כיתום צה"ל זו חוויה שקשה להסביר, אין לך אבא להתייעץ איתו ולספר לו חוויות ואין לך כתף חזקה להישען עליה בזמנים קשים. אבל למרות הכל התגייסתי, חדור מוטיבציה להמשיך את דרכו של אבי ולשרת את המדינה אותה אהב ולמענה נפל.
אבי לא היה לצדי כשהתחתנתי, ובעיקר לא היה כדי ללוות, לייעץ או להדריך לקראת החיים והמשך הדרך בזוגיות, בהקמת משפחה. איך הופכים לאבא בלי אבא? בשום שלב בחיים לא חוויתי דמות אב ומודל לחיקוי. עם זאת ניסיתי כמיטב יכולתי. אבל ברור לי היום, שלמרות שמרגע שנולדו בנותיי עשיתי הכל על מנת לספק את כל צרכיהן ולשמור עליהן מכל משמר, עדיין חסרה לי דמות האב שמעולם לא הייתה לי.
והנה פלא, למרות שכבר עברתי את גיל 30 וכבר איני מוכר כיתום צה"ל, עדיין נשארתי יתום. עם חסכי ההתבגרות, עם הצלקות הנפשיות, עם החיים כמבוגר שגדל ללא דמות אב. אני יתום צה"ל מבוגר וכמוני ישנם מאות. אני מכיר יתומי צה"ל אשר נזרקו מבתי ספר ומוסדות וכיום כמבוגרים חיים ברחוב, אני מכיר יתומים אשר מתקשים להתקיים ברמה היומיומית. באיזה זכות סילקתם אותנו ממשפחת השכול? האם יש תאריך תפוגה גם לאלמנות צה"ל? להורים שכולים?
אני רוצה לקרוא מכאן לציבור הרחב, רבים מכם אינכם יודעים, יתומי צה"ל מעל גיל 30 אינם נכללים במשפחת השכול מבחינת המדינה, לא מבחינת חלוקת תקציבים, לא מבחינת סיוע, ואפילו לא מוזמנים לטקסי זיכרון. היתומים הבוגרים אינם מטופלים על ידי שום גורם ממשלתי או ממלכתי.
אני מבקש גם לקרוא לנציגי הציבור בכנסת להקמת וועדה ייעודית, אשר תעסוק בכשלי המדינה בכל הנוגע ליתומי צה"ל, תסיק מסקנות ותפעל בהתאם לשינוי חקיקה. עוול גם אם הוא בין שנים, עדיין צריך לתקנו ויפה שעה אחת קודם.
מאת :אלברט אלי אמסלם
"הכותב הוא יתום צה"ל, חבר ארגון אלמנות ויתומי צה"ל"
