רותם קלדרון מורה ומחנכת בבית הספר נופי הבשור נרצחה ב-7.10 בביתה בקיבוץ בארי

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('5822cfb9-162a-42e5-88c2-91fda1b55443','/dyncontent/2024/11/3/df0fd569-76a9-4891-804e-67058dd74b58.jpg',18639,'קיבוץ השלושה אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5822cfb9-162a-42e5-88c2-91fda1b55443','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5822cfb9-162a-42e5-88c2-91fda1b55443','/dyncontent/2024/9/8/f8053b85-55cb-4af9-8eac-2efc831f016b.jpg',18411,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

רותם קלדרון ז"ל, אישה מופלאה, מורה ומחנכת בבית הספר נופי הבשור נרצחה ב-7.10 בביתה בקיבוץ בארי.
רותם למדה חינוך גופני בסמינר הקיבוצים והחלה ללמד בבית הספר בקיבוץ בארי. בשנת 2005 נהרג משה, בן זוגה ואבי שלושת ילדיה בתאונת אופנוע. משה היה מורה לאזרחות ופסיכולוגיה ב"מעלה הבשור".
בשביעי באוקטובר ביום הטבח שארע בקיבות בארי בתה כתבה לה "בהודעה האחרונה כתבתי לך שאני אוהבת אותך ושאין עליך בעולם ואת הכי חזקה וטובה! כתבתי לך שבקרוב יבואו להציל אותך. אבל לא היה מי שיגיע להציל אתכם.". רותם נרצחה בביתה . יהי זכרה ברוך

רותם קלדרון ז"ל

מכריה סופדים לה

ליאב מזרחי כתבה 

אמא רותם. רותם קלדרון, אמא של האמן וקולנוען אדם קלדרון שהוא חבר ותיק עם לב ענק. אמא שכל אחד ואחת היינו רוצים. איזו אישה, איזה אובדן. סליחה רותם שלא שמרנו עליך. סליחה אדם ומיקה ושאר חברי המשפחה וידידי המשפחה והקיבוץ. שלא שמרנו עליה. יהי זכרה ברוך.

-

מיקה קלדרון ביתה כותבת 

לפני שבוע נפרדנו מאמא שלנו האהובה.
היה טקס יפה ומרגש והכי הכי הכי רותם!
הצלחתי להיפרד ממנה כמו שהכי מגיע לה, וזה נתן לי קצת נחמה.
אתמול קיבלנו את כל התכשיטים שהיו עליה. היו לה את הטבעות הכי יפות בעולם. גם זה קצת מנחם אותי, ויישאר איתי.
אני כל כך כל כך עצובה שאני מחפשת נחמות בדברים קטנים כמו שאמא שלי לימדה אותי.
אני מצרפת פה את מה שכתבתי והקראתי לאמא שלי בהלוויה:
אמא שלי האהובה,
יש לי כל כך הרבה דברים לספר על אמא שלי המתוקה והמופלאה, ואני לא יודעת בכלל מאיפה להתחיל.
איך לספר על חיים שלמים שלך, שנקטעו במעשה הזוועות שעבר קיבוץ בארי ויישובי הדרום ב-7 באוקטובר. שבוע לפני יום ההולדת שלך.
בהודעה האחרונה כתבתי לך שאני אוהבת אותך ושאין עליך בעולם ואת הכי חזקה וטובה! כתבתי לך שבקרוב יבואו להציל אותך. אבל לא היה מי שיגיע להציל אתכם.
יותר מחצי חיים שלי - שזה רק אני ואת, רק אנחנו ואת! האישה והאמא הכי יפה, קולית, חופשיה ומעוררת השראה, שכל הזמן נלחמת להגשים את עצמך, שהלכת אחרי החלומות שלך וכל הזמן הקשבת ונגעת בכולם. אהבת את כולם! וכולם כל כך אהבו והעריצו אותך.
את שנלחמת בבלפור ובקפלן בשביל כולנו, כדי שלילדים והנכדים שלך יהיו חיים טובים יותר.
אנחנו נעלה מהתהום שנפלנו אליה בגלל ממשלה של פושעים ומושחתים. נעלה ממנה מחוזקים בשביל אמא, ובשביל כל מי שנלחם ופחד בשעות הקשות והארוכות לבד.
אנחנו נמשיך להילחם לזכרך ולזכר כל החברים שלנו.
את גיבורה! בחייך ובמותך.
תודה שהיית שם בשבילנו תמיד. בשביל החברים שלך, וגם בשביל החברים שלנו.
תודה שהיית באמת הכי טובה, ושהספקתי להגיד לך את זה כל הזמן, ולספר לחברים שלי כמה את משהו מיוחד. תודה שהאמנת בנו ותמכת באמנות שלנו. תודה שלימדת אותי שלהיות חברה טובה זה ערך עליון, שלימדת אותי לעולם לא לאחר, שלימדת אותי לשתות ולחגוג ושתרבות זה הכי חשוב.
את יודעת שהשארת פה משפחה מאוחדת ואוהבת, ומבטיחה שתמיד נמשיך להיות כאלה. ובזכותך אנחנו גם יודעים לצחוק ברגעים קשים כאלה.
אני אוהבת אותך והלב שלי שבור לרסיסים, אבל מבטיחה למצוא את הכוחות להמשיך.
וכשתפגשי את אבא תחבקי אותו חזק ותרימו כוסית לחיינו.
אוהבים אותך. אוהבת אותך. תמיד תמיד.

רותם קלדרון ז"ל

-
יאיר קויפמן 
אני כותב את את הפוסט הזה עם דמעות בעיניים. באמצע זאת רותם קלדרון בת הזוג של אבא שלי בארבע שנים האחרונות חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו. אנחנו כל כך אוהבים אותה ודואגים לה.. בשישי האחרון היא נשארה בקיבוץ שלה בארי אין לנו טיפת מידע מה קרה לה איפה היא ומה עלה בגורלה ומה עשו לה חיות האדם שנכנסו לקיבוץ.
הלב שלנו שבור ומרוסק .
40 שבועות צעקנו יחד עם רותם בכל מקום שהמדינה נחטפה על ידי חבורת גזענים מטורללים משיחיים ומסוכנים. לא הקשבתם לנו שמתם את בן גביר שר במקום יאיר גולן פתחתם סוכה בחווארה שלחתם גדודים להגן על מטורפים שעלו להתפלל בקבר יוסף וכרגיל אנחנו אלו שמשלמים את המחיר לא רק אנחנו כל המדינה . לעולם לא נשתוק
ושאף אחד לא יגיד לנו לשתוק ושעכשיו ושזה לא הזמן.
נשבר לי הלב ברמות הקשות ביותר.
את התמונה הזו אני צלמתי אחרי הצעדה לירושלים.
והלוואי הלוואי שאת בסדר.
אוהב אותך מאד ומפוצץ מדאגה
יאיר
מתוך הפייסבוק
-
חיים חלד
הלב שבור, כואב ואוהב.
קיבלתי עכשיו הודעה שרותם רותם קלדרון האהובה שלנו מקיבוץ בארי זוהתה והיא איננה.
אני כותב ובוכה.
בכל פעם שחלפתי על פניה וראיתי שהיא מחייכת אליי, ידעתי שאני בדרך הנכונה.
אני לא מאמין שלא אראה שוב את החיוך הזה.
אני יודע כמה החיוך שלך נסך חיות בכל מי שפגש בך.
כמה את חסרה לנו רותם אהובה
מבטיחים להנציח.
-
לביא קלי 
רותם קלדרון המורה לספורט שלי בתיכון גם נרצחה על ידי בני עוולה, רותם יקרה כל כך נהנתי להיות בשיעורים שלך, הפנים הטובות והיפות והעיניים הכחולות הבוהקות, רותם צר לח שלא עזרו לך והפקירו את דמך יהיי זכרך ברוך אהובה
-
רותם קלדרון ז"ל, אישה מופלאה, מורה ומחנכת בבית הספר נופי הבשור נרצחה ב-7.10 בביתה בקיבוץ בארי.
רותם למדה חינוך גופני בסמינר הקיבוצים והחלה ללמד בבית הספר בקיבוץ בארי. בשנת 2005 נהרג משה, בן זוגה ואבי שלושת ילדיה בתאונת אופנוע. משה היה מורה לאזרחות ופסיכולוגיה ב"מעלה הבשור".
בשנה שלאחר מכן רותם לא חזרה ללמד. רותם הייתה חברת צוות טובה ופעילה ומורה אהובה על תלמידיה. כמחנכת היא ידעה לדבר עם תלמידים בגובה העיניים ולהוביל אותם להצלחה מתוך ביטחון שיש מנהיגה לכיתת החינוך שתלווה אותם לאורך הדרך.
יהי זכרה ברוך.
משרד החינוך משרד החינוך
-
סמדר זורה ברמק 
היום הבאנו לקבורה את חברתי רותם קלדרון, שנרצחה בהתקפת החמאס על קיבוץ בארי ב-7/10/2023.
ההספד שלי:
----
רותם,
לכתוב לך הספד זה הדבר הכי בלתי-סביר שאפשר להעלות על הדעת, בכל המציאות הבלתי-סבירה בעליל הזאת. כי מה לך ולהספדים, מה. את הבנאדם הכי חיוני ושופע-חיים שאני מכירה, וכך היית מאז ומתמיד. מילדוּת בקבוצת השווים, מהפרלמנט של קבוצת השווֹת, ומהחיים עצמם. היינו יחד בקבוצת "גפן", היינו יחד בטירונות, היינו שכנות בשכונת הקומתיים, גידלנו יחד ילדים, היינו יחד בקורס מסל"ן, בחמ"ל צח"י, ובטח היו נקודות השקה נוספות שלא ציינתי.
-
אבל בנוסף לכל חיבור במסגרת כללית כלשהי – יש גם את החיבור האישי: את רותם הפרטית שתמיד איתי, בטוב וברע, בבריאות ובחולי, ובכל תהפוכות החיים. איתך אפשר לצחוק גם כשבוכים ולבכות גם כשצוחקים, את אלופה בלהקליל כשכבד, וגם לנהוג בכובד-ראש כשזה לא מתאים להקליל. יש משהו מדבק בשמחת החיים שלך, בחיוניות המתפרצת, בפשטות הדיבור, בחיבוק הספונטני כשנפגשים על המדרכה, באכפתיות המתמדת, בחיוך הרחב ובמאור הפנים הנצחי.
-
כולם עכשיו רוצים פתאום "ללמד אותנו חוסן"... נו באמת. רוצים ללמוד חוסן ובריאות נפשית טבעית? לכו לרותם. כמוה ראו, אותה תחקו, וכך תעשו. תצחקו כי אפשר, ותבכו כי מותר, ותחיו ותחיו ותחיו (כל עוד אפשר), תחיו אף על פי כן ולמרות הכול, גם אחרי אובדן קשה, גם למרות כאב וסבל. מרותם כדאי וראוי – פשוט ללמוד לחיות.
רותם, ממך אפשר גם ללמוד מה זה "להיות בשביל האחר", בנדיבות טוטאלית ובלי שום חשבון. להיות בשביל ילדיך הנהדרים, בשביל נכדיך המקסימים, בשביל אחיך וקרוביך האהובים, בשביל כל חברותיך הרבות, בשביל נשים נפגעות תקיפה מינית ואלימות, בשביל נוער בסיכון, בשביל "פצועים שלא מפקירים בשטח"... בעצם, בשביל מי לא? הלב הרחב שלך מכיל את כולם ודואג לכולם ומטפל בכולם. וגם את הנתינה האינסופית הזו שלך את ביטאת בקלילות ובקוּליות, כי את פשוט לא עושה עניין משום מעשה שאת עושה, קטן כגדול.
-
ב"פרלמנט של גפן", כך כינינו את עצמנו, אנו ארבע הבנות מקבוצת "גפן" שנשארנו גם בבגרותנו בקשר קרוב והדוק – את היית הרוח החיה. איזה כיף היה לנו ביחד במפגשינו המשותפים – את, עינת, רותקה ואני. השיחה זורמת וקולחת בין כולנו, שמחת המפגש עושה חשק לעוד מפגש. ועוד אחד. ועוד. לפני עשרה ימים היינו אמורות לחגוג לך יומולדת – ובמקום זה פיזרנו לבבות שבורים ומסרונים דואגים בקבוצת הוואטסאפ שלנו. בתאריך ההוא עוד לא ידענו שאת כבר שבוע לא איתנו. כססנו ציפורניים וניסינו לקוות שאולי... שבכל זאת... שאיכשהו...
רותם, אני מרגישה שלדבר עליך במילים גבוהות, זה לא מתאים. לא מתאים לך, לא מתאים עליך, ולא מתאים בכלל. בינינו, בכלל לא מתאים לך למוּת, כל שכן ככה. את שכוּלך חיים וחיוּת, צחוק ושמחה, אהבה ונתינה, אופטימיות ועשייה.
-
כבר תיכף מגיע נובמבר ואני חושבת: יאללה רותם, בואי נקפוץ לחלמוניות בלהבים, אעשה לך שוב בּוּק של אחת בלונדינית שווה על רקע ים חלמוניות צהובות... ובסוף פברואר ניגש לנחל סחף ואצלם אותך שוב כרותם בין הרתמים, אחלה תמונת פרופיל לפייסבוק... ובהפגנות הדגל"ש, את הפרזנטורית המועדפת עלי, דוגמנית המחאה שאני הכי אוהבת לצלם. פייר, יפה לך דגל ישראל ביד. רגע, בעצם זה הפוך: יפה לד
-
גל ישראל שאת היא זו שמחזיקה אותו בנאמנות ובגאון, הוא צריך להיות גאה בזכות הזו שנפלה בחלקו.
ואז אני קולטת פתאום: את לא תהיי שם יותר – מול עדשת המצלמה שלי בכל הסיטואציות הללו, ולידי, בכל מיני סיטואציות אחרות. אבל בתוך הלב שלי ברור שתישארי, בדיוק איפה שאת: קרובה קרובה ואהובה אהובה, כפי שהיית תמיד וכפי שתמשיכי להיות, לעולם.
נוחי בשלום על משכבך הזמני. בהזדמנות הראשונה שיתאפשר – נבוא לקחת אותך איתנו הביתה.
-
קרן הקולנוע הישראלי 
בצער עמוק ובלב שבור, אנו שולחים את תנחומינו העמוקים לבמאי אדם קלדרון שאיבד את אמו, רותם קלדרון, בהתקפת המחבלים על קיבוץ בארי. הלוויה תתקיים מחר (שני, 23.10) ב-12:00 בקיבוץ רביבים
ב-2019 צילם קלדרון את הסרט "השחיין" בקיבוץ בארי, שפריימים מתוכו מצורפים מטה. בראיון לעיתון הארץ הוא סיפר: "התייחסנו לקיבוץ כמו אל אולפנים מתקופת הזוהר של הוליווד. הרי יש שם הכל, כמו באולפן: חדר אוכל, ציוד, טרקטורים, ניצבים, בריכות, אפילו קונדיטוריה ומתפרה – ששם נתפרו רוב הבגדים לסרט. בבריכה שצילמנו סבא שלי היה המציל, ושם התחלתי לשחות. זה הקיבוץ הכי יפה בעולם, בתור ילד לא ידעתי את נפשי מהעוצמה ומהאסתטיקה של המקום הזה".
הטרגדיה שחווה הקיבוץ בשבת ה-7 באוקטובר בלתי נתפסת, מבעיתה וכואבת. ליבנו עם משפחת קלדרון ועם כל תושבי קיבוץ בארי ויישובי עוטף עזה
-
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה