קנט פיצתה את החקלאים ב-2017 בכ-180 מיליון שקלים
11.01.18 / 13:36
סיכום השנה של הקרן לביטוח נזקי טבע וחקלאות מלמד מי האזור שספג את הנזק הקשה ביותר, וגם איזה גידול לא הצליח להתמודד עם אתגרי מזג האוויר
סיכום 2017 של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע וחקלאות, מציג תמונת מצב עגומה מצד החקלאים והבנה שהיקף הנזקים שמהם סבלו גבוה הרבה יותר מנזקי הבצורת.
על פי הנתונים, טיפלה קנט בשנה האחרונה בכ-10,000 דיווחים על נזקי טבע שנגרמו לחקלאים. היקף הפיצוי עמד על כ-180 מיליון שקלים, כ-95 מיליון שולמו במסגרת ביטוח נזקי טבע. היתרה שולמה במסגרת ביטוח אסונות טבע.
היקף הנזקים עליו דווח לא כולל את נזקי הפשיעה החקלאית, הכוללת גניבות וציוד חקלאי. הוא אינו כולל גם נזקים שנגרמו בשנה החולפת כתוצאה מפגיעה מכוונת בגידולים או בציוד.
השנה גיבשה קנט תכנית ראשונה מסוגה לביטוח נזקים הנגרמים מפשיעה חקלאית המוערכים בכ-60 מיליון שקלים בשנה, והיא נמצאת על שולחנו של משרד החקלאות.
עוד עלה מהנתונים כי הגורם המרכזי לנזק לחקלאים היתה הקרה. גורמים משמעותיים נוספים היו סערות, חום וברד, ומחלות ומזיקים.
בכל הקשור לענף שספג את הנזק הגבוה ביותר, מדובר במגדלי הירקות – למעלה מ-44 מיליון שקלים. מגדלי הפירות פוצו ב-20 מיליון, מגדלי הבננות בלמעלה מ-18 מיליון שקלים. לענפי החי שולמו כ-50 מיליון שקלים, רובם למגדלי הלול (27 מיליון) ולענפי הבקר (15.5 מיליון).
מבחינת סוגי הגידולים, העגבנייה היתה הגידול שספג בשנה האחרונה את היקף הנזק הגבוה ביותר. אחריה הפלפל והמלפפון. נזקים משמעותיים נוספים נגרמו לגידולי האבטיח, לתפוחי העץ, לחיטה, לקלמנטינה מזן אור ולתפוח האדמה.
כ-40 אחוזים מהודעות הנזק התקבלו ממגדלים בצפון, כ-35 אחוזים מחקלאים במרכז הארץ וכ-25 אחוזים ממגדלים בדרום.
"מעבר לחשיבות הכלכלית של החקלאות המקומית, לשמירה על חקלאות ישראלית חזקה ישנה משמעות לאומית בהיבטים שונים כגון עצמאות מזון ושמירה על קרקעות המדינה", הסביר שמואל תורג'מן, מנכ"ל קנט.
"בנוסף להיבטים כלכליים הכרוכים בהתמודדותו של כל עסק, החקלאים נאלצים להתמודד עם נזקים הנגרמים כתוצאה ממזג האוויר ומשינויי האקלים ומפשיעה חקלאית בהיקף עצום, ששום ענף אחר אינו נאלץ להתמודד איתם. ללא הביטוח והשתתפות משמעותית של המדינה בעלויות הגבוהות, נהיה עדים לקריסה של משקים רבים, על כל המשתמע מכך".
