ברק דוידוביץ' (42) מאשדוד היה עושה טריאתלונים עוד כשהיה בן 16 אולם זו הפעם הראשונה שהוא מתכוון להשתתף בתחרות "איש הברזל". ההשתתפות שלו בתחרות הינה אתגר אישי שהחליט יום בהיר אחד לקחת על עצמו, הוא נוסע לתחרות עם אחריות גדולה על כתפיו, כמלווה צמוד של ספורטאי עיוור בן 60 בשם חי גיטה איתו ישתתף ב"חצי איש ברזל" שכולל 1900  מטר שחייה, 90  ק"מ של רכיבה על אופני 'טנדם' ועוד 21 ק"מ של ריצה.

צפו בסרטון מרגש מהאימון בשבת האחרונה שצילם וערך ניר רויבסקי:

דוידוביץ נשוי ואב לשתי בנות, עובד בנמל אשדוד. הוא נולד וגדל בגן הדרום. גיטה היה רואה אותו בתור נער מתאמן במושב...  היום הוא בעיקר רוכב ועדיין נהנה לשחות ולרוץ (פחות) – עבר ניתוח בגב והחיבור עם חי החזיר לו את האהבה לריצה.

שני הרפתקנים יצאו לדרך

דוידוביץ', שילווה כאמור את גיטה בתחרות, גדל במושב גן הדרום, התחתן ועבר לאשדוד. בעקבות פציעה שעבר הגיע לגיטה לטיפול, שמע שהוא עושה את התחרויות והשניים חברו יחדיו והחליטו ללכת על זה כאתגר אישי ומשותף. הם הכירו קודם אבל כשברק הגיע לעשות עיסוי טיפולי אצל חי הם דיברו על הנושא והחליטו להתאמן ביחד.

צילום: ניר רויבסקי

למתבונן מהצד אנשי הקבוצה ייראו כספורטאים לכל דבר ועניין. הרכיבה על אופני טנדם (אופניים לשני רוכבים יחדיו) אינה נחלתם של בעלי מוגבלויות בלבד, זוהי הנאה צרופה של שיתוף פעולה אתגרי.

שם הם התחילו עם מספר מצומצם של זוגות אופניים. ניסו להכניס קצת עניין לחבר'ה העיוורים... דבר שהלך וגדל היום יש להם קבוצות גדולות של שטח וקבוצת כביש שנוסדה בדרישה של לקויי הראייה שרצו אחר זמן מסוים משהו אחר ונוסף. הקבוצה התחילה עם שני זוגות, בהם גיטה ורוכב נוסף שעשו את "רוכב ישראל" יחדיו ממטולה לאילת בשלושה ימים.

גיטה ודוידוביץ' בים צילום: ניר רויבסקי

תחרות איש הברזל- "ישראמן" מתקיימת באילת אחת לשנה. עבור גיטה תהיה זו הפעם השביעית שהוא משתתף בתחרות. מידי שנה הוא עושה אימונים לקראת האירוע הגדול, לרוב עם מלווה אחר. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים, סב לשלושה נכדים. "בלי התמיכה שלהם לא הייתי מתמיד ככה. אחד הדברים שעושים לי טוב זה האושר שלהם. הם רואים שטוב לי אז טוב להם, זה משהו שמזין אחד את השני", אומר גיטה.

הם לא מתאמנים כל יום - לשניהם יש עיסוקים נוספים: גיטה מטפל מוסמך ומעסה ספורטאים ודוידוביץ' עובד בנמל אשדוד.

גיטה איך אתה יודע שברק הוא פרטנר נכון עבורך?

"כל שנה אני "נופל" על מישהו אחר. זה לגמרי שיגעון שלי ואני צריך שותפים לזה. אין ספק שזו אחריות גדולה מאוד שהם לוקחים על עצמם. אני כבר מיומן אולם מתאמן באופן לא מסודר, כי יש לי בעיה להיכנס למשטר קבוע".

חי גיטה. צילום: ניר רויבסקי

מה המטרה בעצם? להגיע לתוצאות מסוימות?

"אני לא מחפש את התוצאה התחרותית אלא את ההנאה שבדרך. בזמן התחרות אני נותן את כל מה שיש לי. פחות חשובה לי התוצאה אלא מעניין אותי להגיע למשימה ולבצע אותה".

מה איתך ברק? מילא גיטה משוגע לדבר... מה הביא אותך להשתתף בזה?

"הייתי צריך אתגר חדש... פעם בשנה בערך אני מחפש לעצמי אתגר, משהו חדש לעשות. אחרי שגיטה ואני החלטנו להירשם לתחרות התחלנו בעצם להתאמן לקראתה ביחד. מעבר לאימונים ולאחריות הגדולה של לעשות הכל ביחד אני גם אחראי על כל ענייני המנהלה לקראת התחרות. האחריות היא על שנינו ואנחנו בוטחים האחד בשני... עם האימונים והקירבה אני מתחיל לחוש מתי נוח לחי באימון, מתי פחות. יש בינינו פתיחות ותקשורת טובה שמאוד שחשובה כדי להצליח במשימה".

ברק דוידוביץ', צילום: ניר רויבסקי

ברק: "אנשים ששומעים על ההכנות והכוונה לתמודד בתחרות אומרים לי "כל הכבוד" אבל אני הרפתקן. שנינו הרפתקנים וזה החיבור הראשוני שלנו. הגישה היא לא שבאתי לעשות גמילות חסדים אלא בשביל חוויה אישית ושהות עם אדם שרואה את החיים בצורה שונה".

הם מתאמנים ביחד כבר כשלושה חודשים לקראת התחרות שתתקיים באילת בסופשבוע האחרון של ינואר. גיטה מחובר כבר לתחרות ועבור ברק זו הפעם הראשונה.
צילום: ניר רויבסקי

ברק: "אנחנו עושים אימון אחד משותף בשבוע ועוד כמה אימונים בנפרד, זה האתגר הכי גדול שלקחתי על עצמי לא רק פיזי, אנחנו נוסעים לסופשבוע ביחד. התנהלות חדשה בשבילי לומר לו גם בחדש האוכל שהקציצות בשעה 12.00, האורז בשעה 18.00 והעגבניה ברבע לתשע".

גיטה: "המטרה של הספורט הוא שילוב עם כולם. אני לא מחפש משהו במקום שהוא רק עם נכים. אני לא טיפוס שזה מתאים לי אישית. מכיר את עצמי אז יודע איפה אני נהנה. לפעמים עושה פעילויות יחד עם אנשים עם מוגבלויות יש אחלה דברים".
סלפי ריצה ביחד

איך עושים את זה ביחד בפועל?

ברק: "הרכיבה שם היא בטיפוס בעליות בהרים. רוכבים יחד באופניי "טנדם"- ארבעה פדלים ושני אנשים מדוושים. אני נקרא 'קפטן', מוביל קדימה ושולט בכידון ובכוח וחי יושב מאחור בתפקיד "סטוקר"  (מספק חומר הבעירה ברכבות הפחם בעבר) ונותן כוח נוסף בדיווש. בשחייה יש רצועה יחסית רחוקה שמחברת בינינו ובריצה אנחנו רצים בקצב של חי, בחלק הזה רק הוא משפיע על הקצב ואני חייב להיות בכושר יותר טוב ממנו כדי לא לעכב אותו. בשאר הדברים הקצב הוא תוצאה של שנינו- נותנים כל מה שיש".

לדוידוביץ' יש רקע ימי גדול, הוא מתנדב זו השנה השלישית ב"הצלה ימית ישראל" - מלמדים בה ילדים מיומנויות ים בגילאי 8-13 כמו הצלה באמצעות גלישת גלים.
צילום: ניר רויבסקי

גיטה, אפשר לומר בבטחה שאתה סומך על ברק?

"אני כל שנה מחליף מלווה בתחרות אבל במשך כל השנה יש כל מיני חברים שאני ממשיך להתאמן איתם. אני מקבל את הביטחון שלי מאנשים. מעטים האנשים שאמרתי שאני לא מוכן להתאמן איתם. יש כאלה שרוצים אבל לא יכולים. אם אני מתוח אני לא יכול להנות ואני לא רוצה לקחת סיכון כמובן. אני מעריך יותר אנשים שיגידו לי שהם לא יכולים או רוצים מאשר שכן אבל לא יצליחו ויסכנו אותי. אף אחד לא חייב לי כלום - זה המוטו שלי בחיים. לגבי ברק, אני יכול לומר שהוא היחידי שאני מוכן להיכנס איתו לבד לים, כשאין אף אחד נוסף בסביבה. הים הכי פחות נוח מבחינת פעילות, יש לו עוצמות ורצונות משלו. אי אפשר לעצור בים כל עוד שאני עובד אני מרגיש טוב אם אני עוצר אני מסתחרר ומאבד כיוון והוא נותן לי תחושת בטחון גדולה".

תחרות "ישראמן" Israman –, הגרסה הישראלית ל"איירון מן" הבינלאומית תתקיים בסוף חודש ינואר באילת (24-27/01/2018). 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו