מה העונש על שימוש חורג בקרקע חקלאית?

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('1d942ae3-0510-423d-9043-2d5d139a9060','/dyncontent/2024/3/21/79c4fc7d-daf2-4d30-9381-e64313eaf03f.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('1d942ae3-0510-423d-9043-2d5d139a9060','/dyncontent/2024/3/13/eba24287-81c1-4524-8420-9aa872b7d7a6.gif',17612,'סמי שמעון אייטם כתבה ',525,78,true,26366,'Image','');},15]]);})
להאזנה לתוכן:

האגודה השיתופית תלמי מנשה הפרה פעם אחת את חוק ההתיישבות החקלאית, ונענשה בקנס. לאחר הפעם השנייה דחה בית המשפט את ערעורה, והיא עלולה לאבד את זכויותיה על שטח של 180 דונם

הפרות של חוק ההתיישבות החקלאית המגיעות לכלל אכיפה וענישה אינן דבר של מה בכך. ההנחה בבסיס החוק היא שקרקע חקלאית ומכסות מים נמסרו לאגודה החקלאית לשימושה העצמי בלבד, ואם האגודה אינה עושה בהם שימוש לצרכיה שלה, ניתן ליטול ממנה את הקרקע.

אם הוכח שימוש חורג, הזכויות יופקעו. צילום: משה מילנר, לע"מ

החוק אוסר על המחזיק בקרקע החקלאית לבצע פעולות שיש בהן שימוש חורג, לרבות הקניית זכויות בקרקע לאחר והשכרתה או עיבודה באמצעות צד שלישי (למעט עיבוד באמצעות שכירים או קבלנים, על חשבון המחזיק בקרקע). קיים בחוק מנגנון לקבלת היתר לשימוש חורג, למשל לצורך שותפות גד"ש בין שני קיבוצים.

הרשות המוסמכת במשרד החקלאות יכולה לתבוע בוועדת הכרעה את הפקעת זכותו בקרקע ובמים של מי שעשה שימוש חורג ללא היתר. אם הוכח השימוש החורג, קובע החוק, תפקיע הוועדה את הזכויות בקרקע, אך אם מדובר בהפרה ראשונה של המחזיק, הוועדה רשאית להמיר את ההפקעה בקנס כספי.

בעניין זה אין הבחנה בין מושב לקיבוץ, ותכלית החוק והענישה היא זהה. האגודה השיתופית תלמי מנשה מחזיקה בקרקעות בשטח של כ־180 דונם, שעליהם נטען כי הופר בהם חוק ההתיישבות. בהליך שנוהל נגדה בעניין זה בשנת 2008, היא הודתה בביצוע ההפרות. ועדת ההכרעה החליטה להסתפק בקנס ולא להפקיע את הקרקע, מאחר שמדובר היה בהפרה ראשונה.

בשנת 2009 התגלו הפרות נוספות של שימוש חורג, באופן שהאגודה התירה לצד ג' להשתמש בקרקע שלא דרך קבלן או שכיר. בית משפט השלום, בשבתו כוועדת ההכרעה, קבע כי האגודה הפרה את הוראות חוק ההתיישבות בפעם השנייה, והורה לה להשיב את הקרקע לרשות מקרקעי ישראל.

ערעור האגודה לבית המשפט המחוזי נדחה, ובאמצעות עורכי הדין אריה שפירא וגלי פלד (חגי שבתאי, שפירא, עורכי דין) היא ערערה לבית המשפטי העליון, וטענה כי לנוכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יש להגן על זכותה בקרקע כזכות חכירה לדורות, ומכוח פרשנות מרחיבה זו לקבוע כי גם בהפרה שנייה יש לבית המשפט שיקול דעת וסמכות שלא להפקיע את המקרקעין ולהסתפק בקנס כספי. הרשות המוסמכת יוצגה בבית המשפט העליון באמצעות עו"ד יואב שחם.

השופט ניל הנדל דחה את טענות האגודה. "הכלל הוא שהפרה דינה הפקעת הזכויות", קבע השופט, "והחריג לכלל הוא קנס כספי בהפרה ראשונה".

השופט ציין שהאגודה כבר נהנתה מהחריג שבחוק. "לאחר שחזרה והפרה את הוראות החוק", הוא מבהיר, "והשתמשה שימוש חורג בקרקע, ואף הוזהרה על ידי הרשות - לא תוכל לחסות שוב תחת הגנתו של החריג".

 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה